תקוות ימי

בתחילת יוני השנה נערך בארץ ערב לכבוד המלחין שייקה פיקוב במלאת לו 80 שנה. באותו הערב הופיעה גם חברתי, הזמרת הנהדרת, מיכל טל ושרה משיריו. הגעתי ארצה לביקור מספר ימים אחרי הארוע וניפגשתי עם מיכל בבית קפה ברמת גן. באותה הפגישה הזכירה מיכל את הערב וסיפרה על זמרת אחרת שהיתה אמורה לשיר שם. כך התוודעתי לראשונה ל"אלכסנדה" ושירה הנהדר "תקוות ימי". read more

יד המקרה

דני, יאיר וצילה, נפגשו במקרה

שלישיית הצירוף המקרי, דני מסינג, צילה דגן ויאיר קלינגר, הוקמה ללא תכנון מוקדם כפי שמרמז שמה, בעקבות עבודתם המשותפת של חבריה על ערב משיריו של המשורר הצרפתי ז'ק פרבר ב- 1970. בטרם פירוקו הוציא ההרכב תקליטון אחד, שכלל את "בלדה ללוח השנה", שהולחן על ידי קלינגר למילותיו של אפרים רימון. השיר השקט והמלודי זכה להצלחה גדולה בתוכניות הרדיו ובמצעדי הפזמונים. השלישייה הקליטה שיר נוסף שהלחין קלינגר, הפעם למילים של שולמית לפיד (אימו של יאיר) בשם "רוזה מרציפן". אתם וודאי מכירים את הגרסא השנייה לשיר שהולחן והוקלט במקביל על ידי שלמה גרוניך, וזכה להצלחה גדולה. read more

הגבעה ההיא

כתב: ספי יערן

Tahmoshet-Wiki

גבעת התחמושת Photo by Wikipedia

ב 5 ביוני צוינו 49 שנים למלחמת ששת הימים. המלחמה ההיא ששינתה את פני הארץ לתמיד הביאה עימה גל של שמחה וגאווה וגבתה גם שכול. ירושלים של זהב של נעמי שמר הושר בהתרגשות אין קץ ע"י שולי נתן ורוח של שיחרור וקדושה אפפה את העם. מבין כל שירי המילחמה ההיא ישנו שיר אחד שתמיד מותיר אותי נפעם באופן שבו הוא מושר והלחן המיוחד שלו. זהו השיר על גבעת התחמושת. השיר חובר ע"י יורם טהרלב, הולחן ע"י יאיר רוזנבלום ובוצע ע"י להקת פיקוד המרכז בתוכניתה "איפה המרכז". read more

שובבות של פעם

כתב: ספי יערן

shovavey

שובבי ציון איחוד 2015, התמונה באדיבות פריד-אושרת הפקות

במדור "עוד חוזר הניגון", שירים וזכרונות מימים של רדיו, פטיפון וטלויזיה בשחור-לבן. והפעם, "שובבי ציון", להקה שפעלה ב 1970-1971 וחבריה היו קובי רכט, קובי אשרת וחנן יובל. לפני כשנה התאחדו וחזרו להופיע.

יעקב ונטורה, לימים קובי אשרת, וחנן בולייבסקי, לימים חנן יובל, נפגשו לראשונה במלחמת ששת הימים כחיילים בחטיבה 45 ברמת הגולן.
"שובבי ציון" צמחה מהצמד של קובי אשרת וקובי רכט, שכינו עצמם "הקוביות", והוציאו את השיר "למה עכשיו". המפיק מיקי פלד שידך אליהם את חנן יובל, שלהגדרתו "השתחרר" מ"השלושרים" של בני אמדורסקי ושלום חנוך, והביא איתו את השם "חובבי ציון" ממאגר השמות שהציע אמדורסקי להרכבם. בין שירי הלהקה שיצאו באלבומה היחיד, "שובבי ציון", בשנת 1971: "מה יוצא לי מזה", "איש גדול", "איש מזג האוויר", "בגללי או בגללו", "נגה", ו"ישראל, ישראל". read more

אני אוהב אותך

כתב: ספי יערן

pupik

שלישיית התאומים

מדי כמה זמן אני מוצא עצמי מפזם שירים ישנים שאינני זוכר מתי שמעתי לראשונה אבל הם התנגנו בבית הורי ומלווים אותי עד היום. המנגינה שלהם לוקחת אותי למקומות מאושרים של ילדות ונעורים וזה תמיד כיף ועצוב גם יחד. כזהו שירם הנהדר של שלישיית התאומים: חנן גולדבלט, אושיק לוי ומורדכי "פופיק" ארנון ,"אני אוהב אותך". read more

הימנון ההימנונים

כתב: ספי יערן

saint-basils-cathedral-708349_640

המדור הזה יעסוק ביצירה בלתי שיגרתית שיש לי חיבור מיוחד, אולי אפילו תת מודע, אליה ולמה שהיא מוציאה ממני.

ההמנון הרוסי – אמא רוסיה, רוסיה הסוביטית, הקומוניסטית, האכזרית, שוללת זכיות האדם, קג"ב, מסך הברזל, השטאזי, הפלישה לצכוסלובקיה, כוחות ברית וארשה, הקרמלין, ללינגרד, גולאג, אסירי ציון, סטאלין, לנין, כרושצוב, ברשנייב, גרומיקו, טרוצקי, הטיהורים הגדולים, פוטין, אוליגרכים, הצאר ניקולאי השני, המנצחת הבלתי מעורערת במלחמת העולם השניה, אנאסטסיה,  סיביר, הצבא האדום, סוחוי, מיג, S-300,  כיבוש ברלין, המלחמה הקרה, מפרץ החזירים, האומה שהעמידה בראשה רוצח איום ונורא. זרקתי החוצה כמעט כל מה שבא לי לראש שאני שומע את המילה רוסיה. איך יצירה גדולה כזאת חוברת לזוועות שכאלה? לא ברור. read more

עוד חוזר הניגון

כתב: ספי יערן

alterman

עוד חוזר הניגון הוא המדור שבו אני מגיש שירים שחדרו אלי ללב מן העבר הרחוק וגם הקרוב. השירים ידברו בעד עצמם, אך מאחוריהם מסתתרים סיפורים מענינים השופכים אור לא רק על יוצריהם אלא גם על מעגלים אחרים הקשורים בהם, ואותם אביא על קצה המזלג. יהיו בעיקר שירים עבריים אך לא בהכרח. ללא ספק אוכל לומר שהשירים העיבריים, הם הם שמרגשים אותי ביותר. אפשר ליחס זאת לעובדה שגדלתי בארץ הקודש ויש חיבור מיוחד בין האוירה שיוצר השיר לבין זכרונות הילדות, הנופים, הריחות והאנשים בארץ שלנו. אני סבור שליוצרים בארץ יש סוג של כישרון לרגש שנובע ממה שמצוי בנו הישראלים – כנות, ישירות, אכפתיות, מן סוג של טבעיות נטולת מניירות. זהו הכישרון ליצר צליל שפורט על הרגשות הכי עמוקים שלנו. אני מאמין ששירי עם פונים בראש ובראשונה לבני העם שממנו נוצרו, כי רק הם יוכלו ממש להבינו והכי להתחבר אליו. אף על פי כן, קשה לי להאמין שאצל בני עמים אחרים ישנה התהודה ברמות הגבוהות ביותר בין העם ליוצרי תרבותו כשם שזה בעמינו… read more

הרקדן והשושנה

כתב: ספי יערן

silhouette-68477_640

הרקדן האוטומטי

הרקדן האוטומטי היה שיר שצביקה פיק סרב לשיר במשך שנים רבות. השיר יצא לבסוף בתחילת שנות השבעים. ברקע אפשר לשמוע את רותי נבון ולראות את צביקה מתופף כמו שלא ידעתם בכלל שהוא מסוגל. בסירטון הוא מארח את הרקדן המחונן, הפנטומימאי והשחקן ג'וקי ארקין שמופיע עם להקת הבנות שלו. אני אוהב את השיר ואת הריקוד. ג'וקי היה בוגר להקת פיקוד המרכז ופנטומימאי בכיתתו של מרסל מרסו האגדי, שגם שייקה אופיר למד אצלו. זוכרים אותו בעיקר מהסרט "מתחת לאף" עם משה אבגי ואורי גבריאל. הכרתי אותו היכרות שיטחית דרך אחותו גליה ארקין שהיתה מלכת היופי של ישראל והכירה את אבי. בניגוד למה שחושבים, ג'וקי לא היה הרקדן בתוכנית "עוד להיט" אלא היה זה שלמה רוזמרין (רוזה). ג'וקי היה איש שנוי במחלוקת ונפטר בתחילת 1996. נכחתי בשבעה עליו ברמת אביב. read more

רומן צעיר

couple-915986_640

השנה היא 1972 וזמר צעיר בשם אבנר גדסי מוציא את תקליטו הראשון בארץ. גדסי גדל בשכונת התקווה למשפחה קשת יום ולא זכה לחינוך מוסיקלי מסודר, לכן התגנב להופעות, התאמן ולמד לנגן לבדו. שכונת התקווה היתה בשבילי שוק התקווה, שבו סבי וסבתי קנו את מזונם. הם התגוררו בסמוך לשכונה ובזכותם ביליתי המון בשוק כילד, סופג את ניחוחות הדגים, הבשר התלוי על אנקולי ענק, התרנגולות מלוקות הראש, ריח הפירות והירקות גם יחד וגם הקללות והבדיחות של המאכרים. read more