גלידה אמריקאית

מה בסך הכל רצינו?

השנה: 2018, אחר הצהריים בסיאטל.
הילדים: רוצים ללכת לקנות גלידה בשכונה.
אני: רוצה לישון או למות.
פיתרונות אפשריים: לישון או להתאבד.
מה קרה באמת: נרדמתי.

השנה: 1982, אחר הצהריים בחולון.
אני ואחים שלי: אבא בוא נקנה גלידה בתל אביב.
אבא שלי: ״בסדר גמור, תתלבשו, נלך״.
פתרונות אפשריים: ללכת ליונה השמן לקנות גלידה בקרטון ולחזור הביתה.
מה קרה באמת: אבא קילח אותנו, סירק אותנו, התלבשנו, בינתיים אבא הכין סנדוויצ’ים, חתך מלון, חתך אבטיח, אימא צעקה עליו שאנחנו לא הולכים לים, הוא ענה לה בחזרה שלא תתערב בעניינים לא שלה, היא ענתה לו בחזרה שאם הוא חזר מתודלק מהעבודה אז שיחזור לשם, הוא ענה לה ״תמי בטובות״, היא ענתה לו ״אינעלרברבק״. read more

חלומות

Photo by Pixabay

נוסעת באוטובוס חזרה הביתה אחרי יום עבודה ארוך. העיניים שלי נעצמות לרגע ואני כבר במקום אחר. 

בחלום שלי אני בסופר פארם עם המתבגרת שלי. היא התעניינה  בקרמים ובאיפור, את העין שלי, לעומת זאת, תפסו דווקא נעלי בית מזעזעות אבל נוחות. פניתי להסתכל עליהן מקרוב וכשהסתובבתי לא ראיתי יותר את הבת שלי. באותו רגע ממש, אזעקת שריפה. read more

פגישה לאין קץ

עקבתי אחריה כשעלתה לחשמלית. היא ישבה שלושה ספסלים לפני, מצד ימין, מצמידה את אפה לשמשת החלון, בוהה החוצה אל היום החורפי, הגשום הזה, יום שבו העננים מכסים את צמרות העצים הגבוהים עד שלא יודעים בבירור מה גובהם. יום שבו הגשם מטפטף על החלון, מבקש להתפרץ לו פנימה, שהבל הפה מטשטש את הראיה ומחדד את המבט פנימה, אל הנפש, אל תוך תוכך… היא הצמידה את ראשה והתמכרה לקרירות שחדרה מבעד לשמשת החלון. read more

שכנות טובה

"אז את שומעת"? היא אומרת, לועסת מסטיק בגסות, "אמרתי לו שאם הוא לא בא עכשיו אז שלא יבוא בכלל". אני שומע אותה מדברת, האמת היא שלא רק אני שומע, אלא גם כל השכונה, אבל אני שותק.

היא ממשיכה לדבר בגסות ואני יכול לדמיין את המסטיק ואת פיה נלחמים זה בזה, נראה מי יתעייף קודם, המסטיק או הלסתות? אני יודע שהמסטיק. הלסתות שלה מורגלות כל כך בלעיסה עד שהמסטיק מתפורר. אני מדמיין את ריח הבושם הזול, ורואה בעיני רוחי את הכפכפים האדומות שלה, ואת העגילים הארוכים שפעם שיתפה אותי שביקשה שעל קיברה ייכתב: "אהבה בעיקר עגילים". אני יודע שהיא יושבת בכורסת הסלון הזולה שלה. "הוא יכול לקפוץ לי בעיקר," היא ממשיכה, ואני יודע שהיא יושבת ורגל אחת מתנדנדת, מונחת על גבי רגל אחרת ברשלנות, ותוהה אם תוך כדי השיחה היא מורטת את גבותיה או מורחת לק, ויודע שידיה עסוקות במשהו, מה שזה לא יהיה, ושדיה מציצים מתוך חולצה חשופה. read more

אוכל לבררנים

נושא האוכל הוא לא פשוט אצל אף אחד, לא אצל ילדים ולא אצל מבוגרים, ולכן הפעם החלטתי לתת מקום לאכלנים הבררנים שבינינו. אוכל הוא מקום של שליטה אצל הילדים, ולכן כל ניסיון להכריח אותם לאכול ייגמר בדרך כלל בעקשנות גדולה עוד יותר. ככל שננסה לשלוט יותר בתהליך כך גוברים הסיכויים שנפסיד: אנחנו יכולים לנסות לשכנע, לאיים, לשחד – אבל רק הילדים יקבעו מה הם יאכלו בסופו של דבר. הנה כמה רעיונות איך להפוך את נושא האוכל לידידותי יותר: read more

לגדל צמחים שאנחנו אוהבים לאכול – אגוז

בתיאבון חמודי Photo by Pixabay

בפעם שעברה: המלצתי, אם אתם יכולים לשתול רק עץ אחד, אני חוזר, מנסיוני, עדיף שתבחרו עץ תפוח, מזן חסין למחלות. לי בחצר יש עצי תפוחים, כמה סוגי אגסים, עץ דובדבנים, שני עצי אגוזי המלך ואפילו תאנה (כן כן !)

דובדבנים ואגסים כדאי לבחור כמו שבוחרים כל עץ אחר, זן שיתאים לאיזור וגם חסין ועמיד למחלות. read more

בעולם מקביל

השער לעולם האמיתי?

היום יום ההולדת שלי, ובכל זאת, אני נוסעת באוטובוס לעבודה, בדיוק כמו בכל יום. שוב יורד גשם. את השמש לא רואים כבר שבועות. בתוך האוטובוס העמוס, כל הנוסעים לא נוכחים. יש שישנים, יש ששומעים מוזיקה, יש שקוראים ספר, בדרך כלל דיגיטלי, אחרים באינטרנט 'משוחחים' או 'מסתכלים בחלונות ראווה', הכל בכף היד. read more

לגדל צמחים שאנחנו אוהבים – עץ תפוח

תפוח אורגני לוקלי של ערן

למי שיש מספיק מרחב בחצר ושטח פתוח בשמש, אפילו לעץ פרי אחד, המלצה שלי: תבחרו עץ תפוח, זן אחד (לא ה"מעורבים" המסכנים, שכל ענף הוא הרכבה של  תפוח אחר). זן אחד, שמפרה את עצמו (האבקה עצמית)  והכי  ה כ י  חשוב, תבקשו את הזן הכי חסין והכי עמיד למחלות!!! אתם לא רוצים שאחרי שנים שהעץ גדל יפה, פתאום איזה מזיק יתחיל לכרסם את העלים ואת התפוחים, כי אז תצטרכו לרסס…זו באסה, שאני מעדיף לחסוך מכם. read more

למה יש תפוז על שולחן ליל הסדר? וטיפים נוספים לעיצוב שולחן החג

הימים מתחממים, העצים העירומים מלבלבים, נראה שאפילו באזור מבלבל כמו סיאטל, כבר אביב. הפעם בטור העיצוב, החלטתי להדגיש את נושא ה"חירות". יש משהו משחרר בלהיות רחוקים מהדיונים המשפחתיים 'אצל מי עושים ת'סדר?' ועוד יותר משחרר להעביר חופשת "ספרינג-ברייק" בת שבוע-שבועיים, והכי משחרר, זה לוותר על הפקקים שלפני ארוחת הסדר. read more

את מדמיינת

אלה המילים שאמרה לי אמי לאורך כל חיי, בכל פעם שלא אהבתי את מה שאמרה או עשתה "את מדמיינת". כל כך הרבה פעמים נאמרו המילים האלה, מגיל צעיר ממש. מילים כאלה גורמות לילדה צעירה, לערעור מציאות, שהרי אם אמא אמרה, אז היא כנראה יודעת טוב יותר, ואולי מה שחשבתי שראיתי, לא ממש ראיתי, ואולי מה שחשבתי ששמעתי, לא ממש שמעתי. היום אני מבינה שלשימוש במילים בסגנון הזה יש מטרה אחת: שליטה. ברגע שמערערים מציאות, הרבה יותר קל לשולט לשלוט, כי הוא הרי "יודע הכי טוב, הכי מנוסה, ואת… את מדמיינת". read more

1 2 3 4 5 10