עייפים מלהחליט
האם השפע של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות תומך בחיים טובים יותר?
המדור "חיים טוב יותר" עוסק בסוגיות מתחומי חיים שונים ובהשפעתן על הרווחה הנפשית (Wellbeing) שלנו, ומספק רעיונות וכלים לשיפור איכות החיים. אני חוקרת את הנושא החמקמק הזה שנקרא Wellbeing כבר מעל עשור, מיישמת ומאמנת אחרים ליצור חווית מציאות טובה יותר, על ידי שימוש בכלים רבים ומגוונים מדיסציפלינות שונות, מדעיות ורוחניות.
אז איך החיים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות? האם השפע שמסביב אכן תומך בחיים טובים יותר? למה אנחנו כל כך אוהבים את טריידר ג'ו ומה מינימליסטי בקוסטקו?! הנה מונח שיכול לעזור לענות על השאלות האלה: עייפות ההחלטה (decision fatigue).
קיומה של עייפות ההחלטה הוכח במחקרים של פסיכולוגים התנהגותיים, והוא מבטא את היכולת האנושית המוגבלת לקבל החלטות "טובות" או "נכונות" בפרק זמן מסוים. בעולם המודני, המציע שפע אפשרויות, אנחנו מקבלים אלפי החלטות מידי יום. לבטל את השעון המעורר או ללחוץ על נודניק לעוד חמש דקות נעימות מתחת לשמיכה? מה ללבוש היום? העגילים האלה מתאימים? ואיזה נעלים לנעול היום? שאלך על נוח או יפה? אולי לקנות איזה זוג נוסף, גם נוח וגם יפה? ואיפה לחפש? מה לאכול לארוחת בוקר? צהריים? ביניים? במה נצפה היום בנטפליקס? לקרוא את המאמר הזה? שווה את הזמן? ומה עם זה? אולי אציע לחברות להפגש בבית קפה? אבל באיזה פורום? ולאן נלך? ומה אזמין שם ? אני מניחה שבשלב זה השתכנעתם..
התוצאה של ריבוי החלטות קטנות כאלה לאורך היום היא ירידה באיכות הבחירות שלנו (הוכח מחקרית, כבר אמרתי?), וכמו כן- עומס קוגנטיבי וקושי בקבלת החלטות. אחד הישומים של ההבנה הזאת באה לידי ביטוי בבחירת הבגדים של ברק אובמה, סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג. שלושתם החליטו שלא לבזבז את המשאב היקר- קבלת החלטות מה ללבוש כל בוקר ודבקים בתלבושת אחידה (חליפה כחולה, גולף שחור וחולצת טי שירט אפורה בהתאמה).
אז איך כל זה קשור לסופרמרקט? כשאנחנו עומדים מול מדף הלחמים, למשל, ומנסים לעשות בחירה נכונה, יש כל כך הרבה פרמטרים: כמות סוכר, קלוריות, פחמימות, שומן טרנס, ממתיקים מבוססי תירס, מחיר, יצרן מועדף, טעם, מרקם ותאריך תפוגה. אנחנו מנסים לעשות את הבחירה האופטימלית שתקח בחשבון את כל הפרמטרים שחשובים לנו, ו"משקיעים" בבחירה משאבים יקרי ערך – זמן, תשומת לב ויכולת קבלת החלטות. המשאבים האלה מוגבלים, ויש מבחר עצום של לחמים על המדף. מעבר לכך, לחם זה רק מוצר אחד ברשימת הקניות, הכפילו את מערך השיקולים הזה במספר המוצרים ברשימה שלכם (שלא נדבר על אלה שלא ברשימה ונרכשים בכל זאת), וקיבלתם את התשישות הזאת. המצב הזה שאתם מהלכים בסופר כמו זומבים בתחושת הצפה ובלבול, אל עבר הקופה, רק שיגמר כבר!
פה נכנסים טריידר ג'ו וקוסטקו לתמונה. היחוד של שתי החנויות האהובות האלה הוא מבחר (יחסית) מצומצם של מוצרים המתאימים לקהל יעד מסוים, למשל, ישראלים, או אנשים שאוכלים בריא, או אנשים המחפשים מחירים משתלמים, וזה מקל את התהליך וחוסך סיבוכיות של החלטות שבפועל לא יעשו שינוי מהותי בחיינו. כשאני קונה בטריידר ג'ו אני בדרך כלל יכולה להיות רגועה לגבי המצאות חומרים לא בריאים במוצרים, וכשאני קונה בקוסטקו אני יכולה להיות בטוחה שהם מוכרים את המוצר הפופולארי ממשפחת המוצרים (עומד במבחן חכמת ההמונים), ושהמחיר משתלם. כן, יש יוצאים מן הכלל, ואין 100 אחוז, לא פה ולא פה, אבל היי- האם שווה לי להשקיע באופטימיזציה הזאת את המשאב היקר – יכולת קבלת החלטות? או לשמור אותו להחלטות חשובות קצת יותר?
מוגש כחומר למחשבה. אין בנאמר המלצה לקנות במקום זה או אחר. הפחתת כמות ההחלטות היומית יכולה להתבצע גם בתחומי חיים נוספים. מצאו ההחלטות "גוזלות המשאבים" שלכם ופעלו להפחיתן.
Shir Mordechay
https://livingrelocation.podbean.com/
Latest posts by Shir Mordechay (see all)
- אין לי זמן - אפריל 30, 2020
- עייפים מלהחליט - ינואר 25, 2020