המצעד

בכל שנה, בסוף דצמבר הייתי מתכוננת לטקס הקבוע. זה התחיל בהכנת הציוד, התייצבות ליד הרדיו-טייפ המשפחתי הכסוף, ואם היה לי מזל, משיכה מרוגשת בחוט הקטן של עטיפת קלטת וקילוף מענג של הניילון המרשרש. לא תמיד היה תקציב לקלטת חדשה אז לפעמים גם מיחזרתי אחת ישנה מעצבנת. כיוונון מהיר של הרדיו לתחנה המתאימה (התחרות בין רשת ג' לגלי צה"ל היתה קשה באותם ימים) והכל מוכן להכנת קלטת להיטים מהמצעד השנתי.

פעם אחת, כשהייתי בת 15, זכיתי להקליט גם ממצעד העשור של שנות ה-80! ארוע חד-פעמי ומרגש כי למצעד העשור שקדם לו הייתי קטנה מדי ואפילו עוד לא היה לנו טייפ בבית ובמצעד של שנות ה-90 כבר הייתי אדם מבוגר שלא עוסק בזוטות כמו להקשיב לרדיו עשר שעות ברצף. כשסיפרתי את הסיפור הנוסטלגי לילדי הם הזדעזעו בעיקר מהפרת זכויות היוצרים הבוטה, ככה סתם להקליט שירים מהרדיו? באותם ימים זה נראה לגיטימי, בעיקר כשקלטת מקורית היתה יקרה למדי ומוזיקה לא היתה הדבר הראשון בסדר העדיפויות המושבניקי.

ולמה נזכרתי בקלטות וטקסי התבגרות ישנים? בעודי מבלה את זמני בביקור המולדת השנתי של חופשת החורף שמעתי בגלגל"צ תוכנית הכנה למצעד העשור הנוכחי. קריינית עם קול צעיר ומלחשש שיתפה את המאזינים בבחירות המקוריות והאוונגרדיות שלה. לא הכרתי את רוב השירים שהושמעו ולא ידעתי אם הדבר נבע מגילי המתקדם ובעיות זיכרון נלוות או שמא הרפרטואר, כדי להראות תחכום ונטיות אומנותיות, כלל דווקא את השירים העלומים, אלו שתמיד שמים בצד השני של הקלטת, ולא את הלהיטים המוכרים, כמתבקש מאופי האירוע. אז גם נזכרתי שתמיד העדפתי את רשת ג' חסרת היומרניות ואת הלהיטים הקליטים של להקת א-הא, שלישיית החתיכים מנורבגיה, על פני שירי הדיכאון של מוריסי והסמית'ס שהושמעו תדיר בתחנה הצבאית.  

אז בלי בחירות מתחכמות, הנה הם לפניכם, המצעד השנתי של דבר המערכת ומבחר הכתבות של שנת 2019

בתחילת 2019 זכיתי לבלות בישראל חודש וחצי כששילבתי ביזנס ופלז'ר במסע תענוגות קולינרי שכלל גם קצת ביקורים משפחתיים וכמה ימי עבודה. פגשתי אנשים טובים באמצע הדרך, טיילתי בין שדות המוקשים ברמת הגולן ואכלתי, הרבה. בין פעילויות התרבות הרבות התרשמתי מלהקת שלווה שנחשפה לראשונה בתוכנית הריאליטי הכוכב הבא לאירווויזיון וצפיתי להם גדולות. מאז הם הפכו לשם מוכר בכל בית בישראל ואפילו נפגשו עם נשיא ארצות הברית. אם כבר מדברים על נשיאים, גם אני התארחתי בבית הנשיא בירושלים והצלחתי לפגוש (מרחוק) את נחמה ריבלין, רעיית הנשיא, שהלכה לעולמה ביוני השנה.  

באביב 2019 הסתיימה הסדרה משחקי הכס לאחר שבע עונות של תככים ומזימות, עריפת ראשים והרבה שלג וקרח. לא רבים יודעים שאני הגיתי את הרעיון הגאוני לסדרה כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת וכמו הרבה ממציאים שהקדימו את זמנם, לא ראיתי שקל מהענין.

כשעשינו רילוקיישן אי שם בשנת 2004 היינו זוג די צעיר עם ילדה קטנה בת שנתיים. תיכננו לחזור לארץ כשהיא תגיע לכיתה א'… בקיץ חוויתי טקס סיום תיכון אמריקאי כהלכתו ואחריו גם חציתי שלוש מדינות במסע חלוצי להבאת יוצאת חלציי אל התחנה הבאה בחינוכה – האוניברסיטה. אם יש לכם ילדים קטנים, כדאי לקרוא ולהיבהל, זה מגיע מהר משחושבים.

שתהיה לנו שנה אזרחית חדשה טובה ומתוקה,

חגית

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

63 − 62 =