עלון הקהילה הישראלית בסיאטל והסביבה
בכל שנה, בסוף דצמבר הייתי מתכוננת לטקס הקבוע. זה התחיל בהכנת הציוד, התייצבות ליד הרדיו-טייפ המשפחתי הכסוף, ואם היה לי מזל, משיכה מרוגשת בחוט הקטן של עטיפת קלטת וקילוף מענג של הניילון המרשרש. לא תמיד היה תקציב לקלטת חדשה אז לפעמים גם מיחזרתי אחת ישנה מעצבנת. כיוונון מהיר של הרדיו לתחנה המתאימה (התחרות בין רשת ג' לגלי צה"ל היתה קשה באותם ימים) והכל מוכן להכנת קלטת להיטים מהמצעד השנתי.
האם אתם שוב מתכוונים לערוך רשימה של החלטות לשנה החדשה? חשוב לזכור שרוב ההחלטות הללו מתמסמסות לאחר חודש או חודשיים. אם כך, אולי השנה נגיד שלום ל"החלטות" וברוך הבא ל"יעדים". למשל, "אני אהיה יותר בריא" היא החלטה נפוצה שמעלה את השאלה איך בדיוק? מי שאינם ממסוגלים לענות על שאלה זו, בדרך כלל נוטשים את החלטותיהם לפני שמתחילים בעשייה. לעומת זאת, "אני מתחייב לרוץ מייל אחד שלוש פעמים בשבוע", זו מטרה עם תכנית פעולה מוגדרת. אפשר לעקוב אחריה בלוח השנה, למדוד ולרשום את הזמנים, ואולי גם להבחין בשיפור. אם עמדתם ביעד הריצה השבועי, התוצאה הסופית היא כנראה גם בריאות משופרת.
מדור האוכל והמתכונים של הסיאטלון מארח את שיר מרדכי, בשלנית וחיית רילוקיישן.
הקלטות הפרקים השונים של "חיות רילוקיישן" והפעילות בקהילה תמיד זורקות אותי אחורה למעבר ולשנה הראשונה פה. אחד הדברים שאפיינו את התקופה היה ההתפעלות מכמה דברים שונים לעומת הארץ, מ"לגלות את האמריקה" עם הצרכנות בכמויות, האוכל מפלסטיק והסיילים בכל הזדמנות.