מחשבת מסלול מחדש

הדרך אל האושר Photo by Nurit Asnash

אתגרים אישיים ומקצועיים לאחר רילוקיישן של בן (או בת) הזוג

אחרי עשר שנים של עבודה קשה והשקעה – תואר ראשון, תואר שני, עבודות ומבחנים במסלולי הלימודים התחרותיים, והרבה עבודות מלצרות, פקידות, ניקיון ומכירות כדי לממן את הלימודים, שכר הדירה, הוצאות שוטפות וחשבונות, סוף סוף, גוייסתי למישרת חלומותיי. תפקיד מעניין בחברה גדולה, משכורת ותנאים טובים, משרד יפה עם חלון ואוכל טעים בקפיטריה. ואז, כמה חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד שם, הגיעה הצעת עבודה מפתה לבן זוגי… בחו"ל.

אחרי התלבטויות רבות, הוחלט שהולכים על זה. התקפלנו, טסנו ונחתנו ברדמונד. בביתנו הראשון, הזמני (זה שחברת הרילוקיישן סדרה לנו), תליתי כביסה בחוץ בשמש של אוגוסט, כפי שמקובל בישראל (זה היה בימים שלפני מייבשי הכביסה בארץ). שכניי הציצו בסקרנות מעבר לחרכי הגדר לראות מי הם השכנים החדשים עם המנהג המוזר. מהר מאוד קלטתי את ענין הגשם בקיץ, וגם שתליית כביסה על חבלים בחוץ איננה דבר שבשגרה בפרבריה של סיאטל.

אז מה עושים עכשיו?

אפרופו שיגרה, אחרי כמה שבועות ברדמונד, לאחר שמיציתי את שלב ה"קינון" והשופינג, התחלתי לתהות – מה עכשיו? לא היה לי אישור עבודה וידעתי שייקח כשנה וחצי עד שאקבל אותו. חיפשתי הזדמנויות להתנדב ואכן מצאתי חמישה פרויקטים שבהם התנדבתי כיועצת ארגונית. בעלי צחק עליי שאני עובדת יותר ממנו.

צחוק, צחוק. אחרי שנה וחצי הגיע אישור העבודה הנחשק והתחלתי לחפש עבודה "על אמת" וזה כבר היה סיפור שונה. בשורה התחתונה, זה היה מסתכל. וקשה. במקביל גם חטפתי הלם תרבות. פתאום קלטתי שאני לא ממש קולטת את המקומיים, את הניואנסים, את מה שהם לא מדברים עליו, את "בין השורות" שלהם, את שפת הגוף, את התודעה הקולקטיבית שלהם ואת זה שהם לא גדלו על במבה, קרמבו, פתיתים ושניצל והבית של פיסטוק ושזה אומר משהו. זה אומר שחצי מהזמן אין לי מושג על מה הם מדברים ועל מה הם לא מדברים. ירדתי מעניין חיפוש העבודה כשכירה ועשיתי חישוב מסלול מחדש (זה היה בימים שלפני ה"ווייז" ומפות גוגל).

קפצתי על ההזדמנות לנסות לעסוק במשהו שתמיד אהבתי – בישול. בישראל בחיים לא הייתי עוסקת בזה. פתחתי עסק עצמאי כשפית אישית. עסקתי בזה במשך כמה שנים ובישלתי לכמה סלבריטיז של ההייטק בפרברי סיאטל (כולל מיסטר ג'ף בזוס). לאחר מכן היו לי עוד כמה גלגולים עסקיים כמו בלוגרית של אוכל, טבחית במסעדה (תקפצו לאכול באומגה אוזרי בסיאטל – מומלץ בחום! – ותמסרו ד"ש וחיבוק לתומאס), הפקת הופעות רוק לקהילה הישראלית בסיאטל, הקמת הניוזלטר לקהילה וכמה קבוצות בפייסבוק, ארגון הפגנות תמיכה בישראל ועוד. גם הפכתי לאמא ברילוקיישן – עוד סוג של מישרה שמצריך חישוב מסלול מחדש. ולבסוף, סגרתי מעגל וחזרתי אל עולם הטיפול שממנו התחלתי, מחוזקת יותר, עשירה יותר (בחוויות וניסיון חיים) ועם ראייה הוליסטית יותר על החיים, על בריאות, אושר והגשמה עצמית. ואז… אז חזרנו לארץ והייתי צריכה שוב לחשב מסלול חדש.

חישוב מסלול מחדש – קשיים ואתגרים

הנשים שמצטרפות אל הבעל (לרוב אלו הנשים, לא? אבל לא תמיד) בעקבות הצעת העבודה בחו"ל שהוא קבל צריכות לחשב מסלול מקצועי מחדש, וזה יכול להיות מסלול מפותל ומורכב. יש כאלה שיש להן מזל ומוצאות עבודה בקלות ומהר. יש כאלה שלוקח להן יותר זמן. יש נשים ששמחות על ההזדמנות להיות בבית עם או בלי הילדים, ויש שמנצלות את ההזדמנות לחזור ללימודים או להתפתח בתחביבים ותחומי ענין.

עבור נשים שאוהבות לעבוד ולהגשים את עצמן בקריירה, ששואפות לעצמאות כלכלית ותעסוקתית, להרוויח כסף בפני עצמן ולהיות אינדיבידואליות ולא רק "אשתו של" הרילוקיישן יכול להיות אתגר רציני. ועוד יותר אם המקצוע שלהן הוא כזה שדורש התאמה למקום על ידי מבחנים וקבלת רישיון מקצועי מקומי. האתגר יכול להפוך לקושי ולזלוג ולהפריע בתחומי חיים נוספים כמו הזוגיות, חיי הנישואים והמשפחה, האימהות והיחסים עם הילדים, בנוסף לפן האישי-הפרטי. לאשה שנתקלת בקושי כזה, זה יכול להיות מקור גדול לסטרס ועוגמת נפש ואפילו חרטה על כל הסיפור של הרילוקיישן.


אם את חווה קושי כזה, חשבי- ממה את נהנית ברילוקיישן? מה היתרונות במעבר?
מה החסרונות והקשיים במעבר ואיזה שיעור לחיים את מקבלת מזה?

ואם את זקוקה לתמיכה ממישהי בזמן שאת מחשבת מסלול מחדש, אני כאן.

עוד על הרפתקאותיי בסיאטל בפעם הבאה…

שלכם נורית אסנש

Nurit Asnash

Nurit Asnash

מאז חזרתה לארץ, לאחר 15 שנים בסיאטל, נורית מתמקדת בטיפול ותמיכה באנשים ומשפחות לפני ואחרי רילוקיישן או חזרה לארץ. עם כל הרצון והמוטיבציה, אלו תקופות שמאתגרות הכל – זוגיות ונישואים, הורות וילדים, יחסים במשפחה המורחבת, עבודה וקריירה, אמונות על החיים בארץ ובחו"ל ועוד.
Nurit Asnash

Latest posts by Nurit Asnash (see all)