הקיץ הלא אחרון

השמש תמיד שם, מעל העננים Photo by Pixabay

חורף קשה עבר על כוחותינו. זקני סיאטל לא זוכרים חורף כה רטוב, קר ומושלג ב30 השנים האחרונות. כבר חששנו שהחורף לעולם לא יסתיים לפי המגפיים והמעיל שנמצאים ליד הדלת וזוכים לשימוש גם בסוף חודש מאי!

העצים עצמם כבר בוכים על עודף מים ואזובי הקיר? חוגגים ומתפשטים לכל עבר. במו עיני ראיתי תיבת דואר ממתכת מצופה כולה בירוק ירוק החלקלק הזה, וגם צעצועי הפלסטיק שנשכחו בדשא וגם הדשא עצמו…

ואז הקיץ מגיע, הגשם נגמר, והשמש יוצאת ואפילו מחוללת  איזה שרב פתאומי של 25 מעלות בצל (בחדר השינה שבקומה השנייה זה מרגיש כמו 40 מעלות). כשזה קורה, אנו שוכחים את סבלות החורף ותפילותנו לאיזו קרן אור חמימה ומתחילים שוב להתלונן: "חם נורא", "הגוף שלנו כבר לא רגיל לחום…", "אין לנו מזגן…"

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות, תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו על קיץ… בתקווה שדיכאון החורף יעבור מהר ונהנה מהשמש, מהגשם וממה שיש:

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)