ישראלים-אמריקאים בסיאטל – קהילה מקומית ויוזמת

תמונת הבית של קהילת ה"ישראלים בסיאטל" בפייסבוק Photo by Dana Berenson

החודש קל יחסית להרגיש ישראלי באיזור סיאטל. כל יום כמעט יש אירוע קהילתי, טקס, ערב גאלה, הרצאה, פיקניק, קומזיץ, מסיבת ריקודים ואפילו ערב טד בעברית (עוד מידע בלוח האירועים). זה לא מובן מאליו ולא קורה מעצמו. ארגונים ומתנדבים רבים עוסקים במלאכה, יוזמים, מפיקים ומרימים וראויים להערכה והוקרה. ואנשי הקהילה הישראלית מצביעים ברגליים, מגיעים לאירועים ומשתתפים ורוצים עוד. וגם זה לא מובן מאליו. הילדים שגדלו כאן ולא תמיד מתחברים לתכנים הישראלים וצריך ל"שכנע" אותם להגיע. ימי הזיכרון והחגים שמתרחשים בסתם עוד יום של חול באמריקה ומתחרים עם ביה"ס, עבודה וחוגים. בקיצור, לא פשוט ומורכב וחלק בלתי נפרד מן הזהות שלנו כישראלים-אמריקאים. read more

פנג שויי ואומנות מכירת הבית

דוגמה לחדר הרמוני לפי אומנות הפנג שווי Photo by Cynthia Chomos

מהו פנג שויי (Feng Shui) ? קודם כל תלוי איזה ניב סיני מדברים, אפשר לומר פנג שויי (shwei) או פנג שויי (shwee)  פנג משמעותו רוח ושווי משמעותו מים, המרכיבים ההכרחיים לקיום חיים.

הפנג שווי היא אומנות סינית בת 4000 שנה הקשורה ישירות לטבע ולסביבה. אומנות זו עוסקת בפילוסופיה שתומכת בקשר ומודעות לסביבה וההרמוניה שלנו איתה. הפנג שווי עוזר לזהות ולתקן השפעות סביבתיות שליליות ולחזק ולשפר את זרם האנרגיה החיובית התומך בהצלחה והרווחה של המתגוררים בבית. עקרונות המפתח של הפנג שויי הם אנרגיית הצ׳י, הרמונית היינג-ינג, חמשת האלמנטים: מים, עץ, אש, אדמה ומתכת, מיקום ריהוט ואביזרים ומפת החיות הבגאית, מפה הבודקת עקרונות כגון רווחה, משפחה, ידע ועוד. read more

ראיון עם טל שקד – מנחת תוכנית גוונים בסיאטל

מפגש של ישן וחדש

סיאטל, גשם בחוץ, חדר ישיבות סטנדרטי של חברת הי-טק גדולה, בפינה סלט טרי קצוץ דק, פיתות, פלאפל, חומוס וחמוצים, רמז קטן וטעים שעדיין לא מסגיר מה שהולך להתרחש כאן בקרוב. קבוצה של 15 ישראלים שחיים בארה"ב כבר כמה שנים טובות, מתפלפלים בסוגיה תלמודית, קוראים שיר של יהודה עמיחי, טקסטים של ביאליק וא.ב. יהושע, פותחים את הראש ואת הלב, צוחקים, מזילים דמעה ביחד ונהנים מכל רגע. read more

IAC Gvanim Seattle – Interview with Tal Shaked

Seattle, it’s raining outside, just an ordinary evening and a standard meeting room of a big hi-tech company. In the corner, freshly chopped Israeli salad, hummus, pickles and falafel, a tasty hint to what is about to unfold here: About 15 Israelis that have lived in the US for quite some time, sitting together to study Talmud, Bialik and Yehuda Amichai, opening their minds and their hearts, sharing laughs and tears and enjoying every minute.

This is the IAC Seattle Gvanim chapter. The Gvanim (in English shades or highlights) program is a unique program for Israelis living in America who are interested in their Israeli-American identity, Jewish and Israeli values and culture, and community engagement. After a successful implementation of the program in the San Francisco Bay area, IAC decided to adopt the program in other Israeli communities across America. read more

הגר לוי – אסטטיקאית Peach&Harmony SPA

Me time, yes please! Photo by Hagar Levi

כשהייתי קטנה ושמעתי את אמא שלי מכריזה שיש לה תור אצל הקוסמטיקאית, לא בדיוק הבנתי למה זה טוב. אי אפשר למרוח קרמים לבד? כשבגרתי וניסיתי בעצמי הבנתי שמדובר בסוד נשי שמור. כי לא הקרמים הם העניין פה אלא הקוסמטיקאית עצמה שהיא שילוב של פסיכולוגית, אשת סוד ומסאג'יסטית. והביקור אצלה הוא מתנה של זמן לעצמנו, הפוגה קצרה אך כה נחוצה ביום יום העמוס שלנו. read more

פעם בשנה היא אורזת מזוודה ונוסעת

לא קליפורניה, זאת הרצליה Photo by Revital Shiri Horowitz

פעם בשנה היא אורזת מזוודה ונוסעת. פעם בשנה היא חוזרת להיות צעירה חסרת מנוח, נטולת משפחה, נטולת מטלות, לא אמא של, אשתו של, רק היא והים, והגלים, והרחובות של ילדותה ובגרותה, ומדבר ועמק וכינרת אחת ושיחות אל תוך הלילה.

קמטי צחוק עולים בפניה, עיניה יוקדות שוב, היא גומעת מרחקים, דרום צפון, מזרח וים, מנסה להספיק כמה שיותר. בעונת הקיץ היא נועלת סנדליה וצועדת על חוף ילדותה, נזכרת בעורה המתוח, בסקרנותה שלא ידעה די, בשמחת החיים שדבקה בה. היא צועדת על החוף ושואלת עצמה לאן נעלמו כל השנים שעברו, כל כך מהר חלפו. לא הספיקה אפילו לעצור ולברר אם הגשימה חלומות ילדות, או נשאבה לשגרת יומה. מילדה בעצמה הפכה לאישה, נישאה וילדה בנים, מרכז עולמה, ממלאים ליבה בטוב וברוך אינסופי, בכוחות שלא ידעה אפילו שהיו חבויים בה. read more

איך לחגוג ולהרגיש את יום העצמאות בארה"ב

יומולדת למדינה Photo by Dikla Rafalovich

אף פעם לא נרשמתי לתחרויות קישוט הבית לקראת יום העצמאות, אבל תמיד דמיינתי את עצמי זוכה בתחרות כזאת, ואת ביתנו המקושט כחול לבן מופיע בחדשות. כשהגענו לארצות הברית, ורציתי להרגיש עצמאות, נתבקשתי על ידי אישי היקר לתלות את דגל ישראל בחצר האחורית, מוסתר. וכך קרה שהדגל הפך לגלימה לילדים, ואני התחלתי לקשט את פנים הבית ולסמן בגדים כחול-לבן כלבוש פוטנציאלי לשבעת ימי העצמאות הנחגגים בארצות הברית. (יום העצמאות עצמו, סופי השבוע הצמודים, חגיגה עם הקהילה, בגן של הילדה, חגיגת הצופים וכו')   אז איך הופכים את יום העצמאות לחגיגות יום הולדת למדינה כשגרים באמריקה? הנה כמה הצעות שיתאימו גם לערב אינטרנשיונל בבית הספר של הילדים. read more

עוד חוזר הניגון

טיול אל ההרים וגרמניה הקטנה

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא

והדרך עודנה נפקחת לאורך

וענן בשמיו ואילן בגשמיו

מצפים עוד לך, עובר אורח

שירו של נתן אלטרמן (בביצוע סחרוף) מתנגן בראשי עם בוא האביב. נראה כאילו שיר זה נכתב בהשראת האביב באזורינו (עננים וגשמים) וכמו קורא לנו לאוורר את נעלי הטיולים, התרמיל והמשפחה ולהתכונן לעונת הטיולים הקרבה במהירה. read more

שבי יפה, תחייכי – מלכה אדלר

אנה היפייפיה מספרת את קורותיה בזמן מלחמת העולם השנייה לשכנים ולמכרים שהוזמנו לביתה לתה של אחר הצהריים בחיפה. לסיפור יש כללי טקס ברורים, האורחים יושבים במקומותיהם הקבועים ומעריצים את אנה מרחוק תוך שהם מנסים לקבוע למי היא דומה, לאודרי הפבורן או מרלן דיטריך? אסור בתכלית האיסור להפריע, אלא אם כן מדובר בקריאות עידוד, התרגשות או מחמאות. אנה, בחלוק מהודר, מספרת ברוב דרמה וטקס איך הכל התחיל ללכת לעזאזל.

המכה הראשונה הייתה בואו של הצבא האדום ב 1939(חלוקת פולין) הצבא השתלט על הדירות המשובחות בעיר ונתן אותן במתנה לבעלי דרגות שחפצו ביקרם, על תכולתן ודייריהן המקוריים. הרוסים השתלטו על חדרי הבית ועשו בו כבשלהם, והנורא מכל, טינפו את השרותים. על זה עוד יכלו להבליג ולנקות, אבל המצב התדרדר כשנגנבו כותנות הלילה העדינות ומעילי הפרווה. גם על זה יכלו איכשהו לעבור על סדר היום, אך שיא השיאים הגיע כשנגנבה ה"כביסה הלבנה" או הנדוניה, דהיינו כל המפיות, המטפחות וכלי המיטה הרקומים בעבודת יד. להזכירנו, פעם לא קנו מצעים באיקאה ונערות צעירות ואימותיהן היו רוקמות גדודי מטפחות וציפות מסוגננות לשימוש משפחתן העתידית. וכל זאת, עוד לפני הגרמנים.

דנושה, בתה של אנה, גם היא חלק מקהל המעריצים הקבוע, אך היא ממלאת תפקידים נוספים במחזה הביתי. היא יושבת יפה בפינה, כפי שעשתה מגיל שנתיים, שותקת ומחייכת כמו שלימדה אותה אמה בשנות המלחמה. אבל למעשה דנושה היא זאת שמספרת את הסיפור בקולה, תוך שהיא שוברת שתיקה ומוסיפה גם פרטים שאנה "השמיטה" בפולניות אופיינית. גם שואה וגם יחסי אם-בת טעונים? הרי לכם מתכון לדרמה אמיתית. יפה ומצמרר, בעיקר המעבר החד מחיים רגילים ונוחים למעמד של נרדפים חסרי בית. וזהו עוד סיפורם, האמיתי, של ברי המזל שעברו את המלחמה בזהות בדויה וניצלו מזוועת המחנות. ניתן להשאלה מהספרייה המקומית

לכו גם לראות את הסרט The Zookeeper’s Wife שמציג כרגע בבתי הקולנוע והוצג גם בפסטיבל הקולנוע היהודי של סיאטל בחודש אפריל. הסרט מבוסס על סיפורם האמיתי של בני הזוג זבינסקי, בעלי גן החיות בוורשה, שהצילו, תוך סיכון חייהם, כ-300 יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. בסרט משתתפות גם מספר שחקניות ישראליות מוכרות, לא נגלה במי מדובר כדי לשמור על אפקט ההפתעה ושמחת הזיהוי.

חומוס טעים וגאוני שאני מכין באמריקה למשפחה שלי

חומוס! Photo by Pixabay

אני שמח לשתף אתכם במתכון הסודי שלי לחומוס ביתי. רבים טעמו את החומוס שלי ואמרו שהוא טעים עשרות מונים מכל קופסה שתמצאו בסופר. מבטיח לכם שאם תפעלו על פי ההוראות תמצאו שזה החומוס הכי טוב שאכלתם בתקופה האחרונה ויש בו גם סוד קטן ומפתיע.

זמן ההכנה חמש דקות (לא כולל את שטיפת מעבד המזון בסוף…)

מרכיבים

(הפתעה) קופסה פשוטה של שימורי חומוס

חצי כוס טחינה גולמית

חצי כוס מים קרים מהברז

כפית לימון סחוט

חצי כפית מלח

כפית שמן זית

הוראות הכנה

שוטפים את גרגירי החומוס מהמים של קופסת השימורים.

לאחר מכן שופכים את גרגירי החומוס ללא המים לסיר קטן ומחממים.

אחרי שהגרגירים התחממו שופכים את כל המרכיבים לתוך מעבד מזון ומעבדים עד שמתקבלת עיסה בעלת מרקם נעים וחלק.

זהו! נכון שקשה להאמין אבל זה כל הסיפור. נשאר רק לסדר יפה בצלחת לפזר קצת כמון, קצת שמן זית ויאללה בתיאבון, יש לכם חומוס אורגינל. לא תאמינו כמה זה טעים. לכמות גדולה יותר פשוט תכפילו כמויות.

התמונה המצורפת צולמה בארוחת חומוס שהכנתי כולל פיטריות ופיתות (מאפה בית!) סלוף תימניות

חומוס מכינים באהבה בבית Photo by Shimon Itzhack