אדום כדם מאת סאלה סימוקה

ספר מתח קליל וקריא שיצנן אתכם בימות הקיץ החמים ולא סתם יצנן אלא אפילו יקפיא ויצמרר. העלילה מתרחשת בפינלנד הרחוקה, בחורף קר במיוחד. רק מקריאת תאורי השלג והקרח התחשק לי להתכרבל בסוודר רחב מידות מול אח בוערת כשבידי ספל שוקו חם. חבל שבחוץ התחולל באותו זמן שרב מלווה באובך ועשן מתוצרת קנדה. read more

המקווה האחרון בסיביר – אשכול נבו

מז'אנר הספרים המשלבים מספר סיפורים על דמויות שונות, שנשזרים זה בזה. טיבו של הז'אנר מכתיב הפתעה כלשהי, איך לא ראינו שפלוני הוא בעצם הבן של אבא שלו? ושפלונית מן העבר הרחוק של דמות אחת, תצוץ פתאום באמצע הסיפור של דמות אחרת? מכיון שאנו בעלי נסיון וגם צפינו בלא מעט סרטים הוליוודים, כבר קצת קשה להפתיע אותנו. read more

שחקן מספר אחת מאת ארנסט קליין

יש אנשים שעבורם שנות ה-80 הן שנים של נוסטלגיה נעימה, מוזיקה שמזכירה את שנות הנעורים וסרטים בכיכובם של הריסון פורד ומולי רינגוולד, יש אנשים (חצופים) שרק נולדו בעשור הזה ועל כן הם נחשבים "מילניאלס" או בני דור ה- Y וכל התעשיה מתחנפת אליהם ולטרנדים שלהם. ויש את ילדנו היקרים, בני דור ה- Z שעומד להשתלט על העולם, ועבורם שנות ה-80 הם שנים של היסטוריה עתיקה, קצת אחרי תקופת הפרעונים או ימי הביניים, מה שהיה קודם. read more

הנכס מאת רותו מודן ומסיבה לילדות טובות מאת שולה מודן

יצא לכם לקרוא פעם רומן גרפי? לא פורנוגרפי, סתם גרפי או בשמו העממי קומיקס. בשבילי זאת הייתה הפעם הראשונה (הלו, לא להיסחף לקונוטציות…) ולהפתעתי הרבה מאוד נהנתי (נו, די) בד"כ אני מוצאת את הילדים שקועים בספרים כאלו שיש בהם מעט מילים והרבה ציורים. זה תמיד קצת מרגיז אותי כי זה לא נחשב בעיניי כספר אמיתי, כמה עומק עלילתי אפשר להכניס בארבעה משפטים לעמוד? מסתבר שאפשר גם אפשר. read more

שבי יפה, תחייכי – מלכה אדלר

אנה היפייפיה מספרת את קורותיה בזמן מלחמת העולם השנייה לשכנים ולמכרים שהוזמנו לביתה לתה של אחר הצהריים בחיפה. לסיפור יש כללי טקס ברורים, האורחים יושבים במקומותיהם הקבועים ומעריצים את אנה מרחוק תוך שהם מנסים לקבוע למי היא דומה, לאודרי הפבורן או מרלן דיטריך? אסור בתכלית האיסור להפריע, אלא אם כן מדובר בקריאות עידוד, התרגשות או מחמאות. אנה, בחלוק מהודר, מספרת ברוב דרמה וטקס איך הכל התחיל ללכת לעזאזל. read more

יתבטל העולם – רומן בלשי מאת אמיר חרש

ספר שמתחיל כמו סרט בלש של פעם. דמיינו את סצנת הפתיחה באווירה קדורנית, בשחור לבן אומנותי כזה. המצלמה מתקרבת בזום מלמעלה אל עיר צפופה ומלוכלכת, קבצנים ברחובות, בנינים ישנים, אשפה מתגוללת בכל פינה… בקיצור תל אביב-יפו, או ליתר דיוק יפו בימי שביתת פועלי הזבל של העירייה. הזום ממשיך עכשיו לתוך דירה מתפוררת ועלובה, ואנו פוגשים את האנטי גיבור שלנו. בלש מיואש, חובב עראק וחסר פרוטה. read more

אחד ועוד אחד מאת ג'וג'ו מויס

זה קצת מרגיז לגלות שסיפרה של ג'וג'ו מויס "אחד ועוד אחד" נמצא כאן בספרייה המקומית בעברית, בדיוק כשסיימתי לקרוא אותו, בעמל רב יש לציין, באנגלית. נכון שספרות כדאי תמיד לקרוא בשפת המקור, יש ניואנסים שאובדים בתרגום ובדיחות שלא עוברות טוב משפה לשפה. אבל אין מה לעשות, קריאה בשפת האם היא קלה וזריזה יותר. קריאה באנגלית מפילה עלי תרדמה. לא תמיד זה דבר רע, בעיקר כשקוראים בלילה במיטה. ככה גם נהנים מספר טוב במשך זמן רב יותר. read more

בית הקפה של נורה אפרון מאת ורד שנבל

בדידות ורומנטיקה בניו-יורק

בלונדון הייאוש נעשה יותר נוח, שרה חוה אלברשטיין ובניו-יורק הבדידות פחות מורגשת, כך לפחות לפי ספרה של ורד שנבל, בית הקפה של נורה אפרון. בכרך הענקי בן מיליוני האנשים כנראה לא יושיטו יד אם תפלו על המדרכה, אבל גם לא ירימו גבה אם תשבו לבד במסעדה או תצעקו ברחוב בעירום. מה שבהחלט לא ניתן לאמר על ארצנו הקטנטונת, שם לכל אחד יש מה להגיד על כל דבר, בעיקר על השונה והנון-קונפורמיסט. read more

דושינקא נשמה וגלבי – ספרים מאת איריס אליה-כהן

iriselia

כור ההיתוך הישראלי מעולם לא היה חם ונפיץ כל כך

לפתוח ספר מהספריה ולמצוא בעמוד הראשון, במקום שמוקדש לציטוטים מספרים שהשפיעו רבות על הכותב/ת, שיר שנכתב על ידי מחנך כיתה י"ב 1 והמורה שלי לתנ"ך (אפרופו ציטוטים) גיורא פישר. פלאש בק אחורה במנהרת הזמן ובחזרה לתיכון. גיורא, מחנך הכיתה והמורה לתנ"ך מרביץ בנו תורה נביאים וכתובים בשילוב בדיחות קרש ואנקדוטות ממשרתו השנייה והחשובה יותר, כרפתן. אף אחד לא מקשיב, חוץ מתלמידה אחת מתולתלת קשות, שמסכמת במרץ וממנה יצלמו כולם בהפסקה. read more

"ילדה רגילה לגמרי" ו"החצי השני של הלילה"

מאת: חגית גלצר

By: Hagit Galatzer

yalda

אובר-אצ'יבר וכוכבת ריאליטי מקסימים

שידור חוזר… אבל גם שניים במחיר אחד, לא תקחו?

אני תמיד אוהבת לעיין בתקציר הביוגרפי שנמצא איפשהו על העטיפה או בתחילת הספר. זה מענין לדעת קצת פרטים על הכותב/ת, למקם אותם מבחינת גיל, רקע ואולי זה אפילו מישהו שמכירים?

נכון שמעורב פה אלמנט קל של קנאה, בעיקר כשמסתבר ששנת הלידה של הכותב גבוהה משלי… לאחרונה למשל נתקלתי בכל מיני ילידי שנות ה-80' מככבים להם על העטיפות. לא ברור מה כבר הילדים האלה הספיקו לחוות שהספיק לספר באורך מלא. טראומות מגן רינה? כשלונות מחוג יצירה? read more

1 2 3