לטיול יצאנו

המלצות ליעדי טיול קרובים ורחוקים בוושינגטון וצפון אמריקה

השלג שהפתיע אותנו בפברואר כבר נמס, השמש זורחת, לפעמים, ואיתה הרצון להתאוורר ולשטוף את העיניים בטבע ונופים. לכבוד האביב, קיבצנו עבורכם מגוון המלצות לטיולים שונים, קצרים או ארוכים, בסביבה הקרובה או במרחק נסיעה או טיסה, מה שמתאים לכם. אז קדימה, לדרך ושיהיה טיול נעים!

בסביבה – טיולי יום במרחק כמה שעות מסיאטל

האביב הוא גם חגם של הפרחים ובאיזור סיאטל, כמו בהולנד, חוגגים את פריחת הצבעונים או בשפת המקומיים הטוליפים. מומלץ לשלב את המסע לפסטיבל הצבעוניים (תמונה משפחתית בשדה הטוליפים היא בגדר חובה) עם מסלול טיול. זכרו שהבוץ עדיין שכיח בעונה זאת, אז כדאי להיערך עם נעליים ובגדים להחלפה. זיו מעניק לנו טיפים נוספים לטיולי אביב ועוד רעיונות למסלולים באיזור במדור למקומות היכון צאו לטייל! read more

ילד מתבגר – אבא מתחשל

קיץ 2018 עמד בסימן המאבק חסר הסיכוי אל מול ההתמכרות לפורטנייט, אותו משחק מרובה משתתפים שהפך להיות המגנט האולטימטיבי של ילדינו והותיר אותנו ההורים משתאים אל מול התופעה. בנוסף למגפת הפורטנייט עמד הקיץ בסימן תופעות גיל ההתבגרות, כמו חוסר רצון משווע להצטרף לפעילויות מחוץ לבית (טיולים ונסיעות) . read more

Glacier National Park

מאז התווסף הטריילר לחיינו אימצנו מנהג משפחתי ובכל שנה בקיץ אנחנו יוצאים לטיול ארוך עם יעד חווייתי ומשמעותי שמהווה את האטרקציה העיקרית של חופשת הקיץ שלנו. הפעם החלטנו לצאת את גבולות וושינגטון, לנסוע מזרחה לכיוון מונטנה על גבול קנדה ולבקר בפארק הלאומי גליישר. הפארק מציע נופים עוצרי נשימה של הרי הרוקי המרשימים, קרחונים עצומים, נהרות גועשים, מאות אגמים ויערות קסומים ואין סוף שבילי הליכה בדרגות קושי שונות. read more

צוות הוואי ובידור – האי מאווי

 

שקיעה במאווי Photo by Hagit Galatzer

כבר יותר מעשור שאנו מתגוררים בארה"ב ומעולם לא היינו בהוואי. המחירים הגבוהים גרמו לנו להעדיף תמיד יעדים זולים יותר, כמו חופשת הכל כלול במקסיקו או ביקור מולדת (ההיפך מחופשה). השנה, דיכאון החורף היה חמור במיוחד ובסביבות סוף אפריל נשברנו והחלטנו שנוסעים סוף סוף להוואי. כמובן שכמה ימים לאחר הזמנת החופשה בחר הר הגעש קילוואה באי הגדול להתפרץ, ובגדול. היו קצת חששות אבל היינו אופטימיים ובחרנו להאמין שהר הגעש של מאווי שנקראת הליאקלה (כן, היא בת) תישאר בתרדמתה המבורכת ואכן כך היה. read more

לוגיסטיקה של קמפינג וטיול לאגם קושמן

 

Lake Cushman, Olympic National Park Photo by Noa Alalouf

 לפני שנתחיל לטייל הפעם, נעשה בקצרה סדר בכל הקשור ללוגיסטיקה בהזמנת חלקות קמפינג, היכן מזמינים, כמה זמן מראש נדרש וכיצד לתכנן ולהתארגן בצורה יעילה. האבחנה הראשונה הינה בין אתרי קמפינג מוסדרים  designated sites הכוללים אתרים המגיעים עם שירותים לנוחות המבקרים כגון מקלחות ובתי שימוש, שולחנות פיקניק וברזי שתייה. חלק מהחלקות ניתנות להזמנה מראש וחלקן עובדות על פי שיטת  First Come First Serve FCFS כלומר, כל הקודם זוכה, מי שמגיע ראשון לחלקה פנויה יכול לתפוס אותה לתקופה של עד 14 יום. הסוג השני הינו אתרי קמפינג חופשיים ולא מוסדרים dispersed  camping  שבהם פשוט מתמקמים בטבע הפתוח.  read more

קמפינג לייף – הרפתקאות משפחתיות בטבע

נוף מתוך גלויה באגם וואנטצ'י Photo by Noa Alalouf

 נעים להכיר! זהו הטור הראשון שלי בו אשתף אתכם ביעדי קמפינג וטיולים מומלצים, המתאימים למשפחות עם ילדים קטנים במדינת וושינגטון וסביבותיה. הכל התחיל בדיוק לפני שנה כשזוג חברים אהובים שכנע אותנו, עכברי העיר המפונקים, לצאת איתם לטיול קמפינג באיזור. אז ארזנו חצי בית (וגם את החצי השני…) ויצאנו לטיול קמפינג משפחתי באוהלים. הכל היה מושלם, הטבע הנפלא שסבב אותנו, הילדים שרצו בחופשיות בשדות הפתוחים, האוויר הצלול, הנופים עוצרי הנשימה, המדורה שישבנו סביבה שעות. באמת הכל. התאהבנו! רק בעיה אחת קטנטנה – האוהל. זה פשוט לא אנחנו! אולי זה הגיל, אולי הפינוק, אבל גם עם האוהל הכי טוב שיש, שקי השינה הכי טובים שיש, הכירבוליות הכי נעימות, לצרצרים שסביבנו היו תוכניות אחרות בשבילנו לאותו הלילה ואנחנו לא עצמנו עין.  read more

הרפתקה משפחתית באריזונה מאת אפרת הורביץ

 מחפשים יעד שמשי ונעים לחופשת אביב משפחתית? אפרת סיכמה עבורנו חוויות ולקחים מהטיול המשפחתי שלה.

חיפשנו חופשה בלי הרבה מאמץ, במזג אוויר חמים בחורף, שתתאים לכל המשפחה – אבא, אמא וילדים בגילאי 6-10. כשהתחלנו לקרוא על אריזונה החלטנו די מהר לדחות את הפארקים הלאומיים (גרנד קניון, אנטילופ, ברייס) לטיול אחר, עם אנרגיות אחרות, ולהתמקד באטרקציות שיש למדינה עצמה להציע. בדיעבד, ההחלטה מאד התאימה לנו. ישנו בסקוטסדייל, פרבר של פיניקס, במיקום מאד מרכזי. יצאנו ממנה לטיולי יום, וגם בילינו כמה ימים בסקוטסדייל ובפיניקס. read more

אין כבר דרך חזרה

זיו על גג העולם Photo by Ziv Rafalovich

הקיץ אך תם ונשלם לו ועמו גם ההרפתקאה הגדולה של הטיפוס לפסגת הר הרייניר. את הפוסט הקודם שעסק בהכנות ובטיולי הקיץ כתבתי מספר ימים לפני הטיפוס עצמו. ובכן, לפני שאספר אם זכיתי לראות את הפיסגה, אקח אתכם עימי לחוויה במלואה.

נרשמתי לטיול לפסגת הרייניר דרך חברה (אחת מיני כמה) שמציעה חוויה של ארבעה ימים. חשוב לציין כי אינני בא להעריך דרכים אחרות, מהירות או זולות יותר להגיע לפסגה או לספק המלצה לחברה כזו או אחרת. עם ההרשמה לטיול הגיעו כל מיני פרסומים והכנות: אילו משקלים לסחוב, גרף פעילויות, ענפי ספורט מומלצים לאימון (רמז, הרבה), ציודים וכו'. למותר לציין שלא ממש התמדתי בהכנות וכשנפגשנו ביום הראשון הרגשתי שהאחרים לקחו את המסע הזה הרבה יותר ברצינות.

השלמות ציוד Photo by Ziv Rafalovich

הטיול להר יוצא בקבוצות של תשעה מטיילים ושלושה מדריכים. במקרה שלנו, היו אלה שני רופאי ילדים, רואה חשבון, מכונאי מטוסים, איש שיווק, מתכנתת, מוכרת בשר, סטודנטית למיקרו ביולוגיה, פנסיונר ואנוכי. טווח הגילאים נע בין 25 ל 57. במילים אחרות, סופרמנים לא היו בקבוצה.

המפגש החל בסרט על ההר, תדריך בטיחות ושמירת טבע ובדיקת ציוד. רשימת הציוד שנשלחה אלנו מבעוד מועד לא היתה מביישת משלחת למאדים: ארבע שכבות ביגוד תחתון, חמש שכבות ביגוד עליון, ציוד טיפוס קרח, שק"ש, תפריט מפורט ועזרים נוספים. בדיקת הציוד נערכה סמוך לחנות ציוד טיולים ומשרד השכרת ציוד. בתחילה, כל אחד נתבקש לשפוך את תוכן התרמיל שלו על הדשא, ואז, נקראו בקול פריט אחר פריט כשבכל פעם כולם מרימים את הפריט והמדריך מאשר. במידה ונרשם חוסר נדרשה השלמת ציוד.

היום השני הוקדש ליסודות הטיפוס וההליכה על הקרח. גרזן הקרח מחליף את מקלות ההליכה כשמטרתו העיקרית היא לעזור במקרה של החלקה. בטיפוס על קרחון, המטיילים קשורים זה לזה, כך שאם אחד מחליק או נופל, יש לאחרים שברירי שניה כדי לנעוץ עצמם בקרח בנסיון להאט או לבלום את הנפילה. בסופו של יום האימונים, הגענו כולנו להסכמה כי עדיף שפשוט אף אחד לא יפול וייקח איתו את שאר החברים.

טיפוס בשלישיית מה קשור Photo by Ziv Rafalovich

ביום השלישי מתחיל הדבר האמיתי עם טיפוס ל camp muir (ראו מסלול בפוסט הקודם) עם תרמילים מלאים. המסלול עצמו לא ארוך במיוחד כך שהגענו בשעות אחר הצהרים המוקדמות למחנה למנוחה ולינה. בבקתת אבן, נדחסנו כולנו על דרגשים כמו בצוללת, ולאחר ארוחת ערב מוקדמת ותדריך בטיחות אחרון הלכנו לישון. השעה הייתה קצת אחרי חמש אחר הצהרים. כדור נגד מחלת גובה שלקחתי באותו הבוקר החל לתת אותותיו, כך שמצאתי את עצמי הולך לשירותים אין ספור פעמים במהלך אותו ערב.

בשעה עשר בלילה לערך הגיעה ההשכמה. מים חמים לכוס תה או קפה, ארוחה זריזה ויאללה החוצה ולדרך. השעה הייתה אחת עשרה כשיצאנו ללילה מלא כוכבים בדרכינו לפסגה.

הטיפוס בקבוצה הוא די פשוט, אך תובעני מאין כמוהו. הליכה איטית של שעה ואז עוצרים לעשר דקות של שתייה, אכילה ומנוחה ומיד ממשיכים. המדריכים הסבירו לנו שמי שלא עומד בקצב, יאלץ להפרד משאר הקבוצה. אחרי המקטע השני המדריכים יחליטו על סינון הקבוצה. בקיצור, אבולוציה מזורזת.

ישנם כ 26 קרחונים שונים על הרייניר. במהלך החורף והאביב, הם מכוסים במעטה עבה של שלג, אך בסוף הקיץ מצב העבירות שלהם הוא בכי רע. סדקים (קראווס בלעז) מופיעים לכל אורכו ורוחבו של הקרחון והופכים את המעבר למסוכן למדי. לאחר קיץ חם ויבש, נאלצו המדריכים לחפש ולפרוץ דרך חדשה מספר ימים לפני ביקורינו. הדרך החדשה הייתה בטוחה אך האריכה את הטיפוס בעוד כשעתיים (ויורדת 700 רגל לפני שמטפסת אותם בחזרה).

לקראת זריחה על גג העולם Photo by Ziv Rafalovich

במקטע הראשון עוד העפתי מבטים במסך הכוכבים המדהים שנפרש מעלינו, מראה די נדיר במחוזותינו. עצירה ראשונה, כולם בסדר, אוכלים, שותים וממשיכים. המקטע השני לוקח אותנו דרך Disappointment Cleaver . Cleaver , נאמר לי בתשובה לשאלה, הוא חיץ סלע בין קרחונים שמאפשר צבירת גובה מהירה יותר . בקיצור – תלול. מקטע זה ארך כשעה וחצי ובסיומו נדמה היה לי שראיתי עב"מים מרוב תשישות. להפתעתנו הרבה, גם ההפסקה השניה עברה ללא מודחים. כשהמקטע השלישי הגיע (עם ירידה ארוכה לצורך עליה ארוכה עוד יותר) החלה מתגבשת בראשי ההכרה שיש מצב וכולנו הולכים להגיע לפסגה ביחד. או בקיצור – אין כבר דרך חזרה.

המקטעים הבאים עברו בהתכנסות אל תוך אלומת הפנס, מעקב אחרי החבל וסדרה אינסופית של פיתולים על הקרחון.

את הזריחה קבלנו על פסגת ההר כשלפתע מתגלה לנו נוף הקרחונים עליו טיפסנו כל הלילה. שבע שעות של טיפוס איטי בחושך ובאויר דליל תמו להם, ומכאן החלה הדרך חזרה.

נוף שווה בסוף המסלול Photo by Ziv Rafalovich

איטליה – אהבה ישנה

איטליה אהובתי Photo by Revital Shiri-Horowitz

זאת לא הפעם הראשונה, השניה או אפילו השלישית שביקרנו באיטליה, מסתבר שלאיטליה יש איזה קסם שמהלך עלינו, ולא רק עלינו. כמעט בכל פעם שאני מזכירה את הטיול לאיטליה אני זוכה במין חיוך ובמשפט "אין, אין כמו איטליה". איטליה יפיפיה ומגוונת מבחינת הנופים, והאוכל, אוי איזה אוכל, בעיני הכי טוב בעולם. קשה לפספס במסעדות איטלקיות, והסוד הגדול בבישול האיטלקי הוא שהטעם טמון דווקא בפשטות המנות: ככל שהן פשוטות יותר כך הן אנינות.

את הטיול שלנו התחלנו בחווייה לא שגרתית. נחתנו בערב ברומא, מורעבים נסענו מהמלון לפיאצה נוונה, שם אכלנו את הארוחה האיטלקית הראשונה ויצאנו לשיטוט ברחובות רומא בלילה. הגענו עד לוותיקן. הרחובות, הנהר ואפילו הוותיקן, היו מוארים בתאורה רומנטית, נעימה לעין. ב 2:00 לפנות בוקר, לאחר שעייפנו והרגליים החלו מציקות התחלנו לחפש מונית, אבל אף מונית לא עצרה. הסתבר שדה פש מוד הופיעו ברומא, כך שלא נותרו מוניות פנויות באזור. לאחר שלא הצלחנו לעלות על אוטובוסים עמוסים לעייפה ניכנסתי למלון קטן והתיישבתי מיואשת ליד פקיד הקבלה שלא היה מופתע לראות אותי. מסתבר שהיו כמה חכמולוגים אחרים לפני שביקשו ממנו עזרה, אבל כנראה שעלי הוא ממש ריחם, או שפשוט הבין שאין דרך להיפטר ממני מלבד מציאת מונית, וזה מה שקרה. נמצאה מונית עבורנו, והגענו מותשים למלון שלנו.

למחרת עלינו על רכבת שלקחת אותנו מאזור שנקרה "חמש האדמות" – Chinque Terre אזור כפרי למרגלות הים באזור הריביירה האיטלקית. מדובר בכפרי דייגים עתיקים. בין הכפרים אפשר לנוע רק ברכבת או בהליכה. מעבר לחמש האדמות יש כפרי דייגים נוספים, קטנים וצבעוניים. קשה היה להחליט איזה כפר הוא היפה ביותר, אבל כשהגענו לפורטופינו ההחלטה נפלה בקלות. זה הכפר היפה ביותר. הגישה אליו היתה ברגל מהכפר הסמוך. הליכה שבה הולכים וקשה שלא לצלם כל פינה וכל סלע. כל כך יפה וצבעוני ומרגש, והים. הים, אין יפה ממנו. באזור הזה בילינו כ 10 ימים. טיולי יום, אוכל איטלקי טוב, מנוחה, וחוזר חלילה, חופש כהלכתו.

שמש ונופים באיטליה Photo by Revital Shiri-Horowitz

את הימים האחרונים בילינו בפירנצה. פירנצה יפיפיה, אין ספק, אבל בקיץ…לא רעיון כל כך טוב, חם מאוד ועמוס. אני רוצה להמליץ על מוזיאון קטן שנקרא "גליליאו" – מוזיאון העוסק בהיסטוריה של המדע. מלבד זאת, פשוט לטייל ברחובות. זאת היתה הפעם השלישית שלנו בפירנצה, אז את רוב המוזיאונים המומלצים כבר ראינו, ואם להודות על האמת, תמונות ישו הצלוב, אמו הבתולה, מלאכים וכו', "לא עושים לי את זה".. אבל מדובר בטעם אישי בלבד. חוייה מיוחדת במינה היתה על הפונטה וקיו Ponte Vecchio , הגשר הישן. לקראת ערב טיילנו בן זוגי ואני ברחובות פירנצה היפה ועל הגשר ניגן כנר וירטואוז בשם Vasillica Stingsciu. ווסיליקה, כך מסתבר, הוא נגן רחוב ידוע מאוד ברחבי העולם. עמדנו והקשבנו לו ארוכות, ולאחר שסיים את נגינתו ניגשתי אליו וקניתי את הדיסק שלו. רגעים יפייפים נוספים היו השקיעות הבלתי נשכחות של פירנצה.

שקיעה קסומה בוונציה Photo by Revital Shiri-Horowitz

את השבועיים היפים הללו קינחנו בשווארמה ובפלאפל, במשפחה ובחברים בישראל, והיה שמח ומרגש וכמו תמיד הרגיש בבית.

העפילו, העפילו, אל ראש ההר העפילו!

אגמים צלולים ופסגות מושלגות Photo by Ziv Rafalovich

בתחילתו, התאפין הקיץ הזה בתכנוני המשפחה הרגילים: קייטנות, ביקורי משפחה, הזמנות קמפינג וטיולים. אולם, אי שם בתחילת חודש יוני באה ההצעה שהוסיפה מימד חדש לפעילויות הקיץ. "בא לך לטפס את רייניר?" הייתה תוכנה של הודעת טקסט פשוטה. וכאילו לא הספיקה זו, מיד לאחריה "התפנה לנו מקום במשלחת. תבוא, יהיה כיף". וכאן בעצם התחילה ההרפתקאה.

מי שמכיר אותנו כזוג או משפחה, יודע שבעברנו טיולים שעוררו תהיות על מה ניתן (וראוי) לעשות עם ילדים בגילאים שונים. החל מלינה באוהל עם תינוק בן שלושה חודשים וכלה במסע רגלי במזרח תורכיה עם שני זאטוטים בני שנתיים וארבע. מאז, כבר עברו שנים של התבגרות והתברגנות, אך אישתי היקרה הצליחה לשכנע אותי שזו הזדמנות של "פעם בחיים" או משהו בסגנון ובקיצור, התחלנו באימונים.

אז, איך מתאמנים לטפס 14,400 רגל? התשובה הקצרה – מטפסים על כל דבר שנראה כמו הר. וכך, יומיים לפני הטיפוס האחרון (בתקווה לפסגת הר רייניר) בחרתי לשתף ולהזמין אתכם למספר מסלולי טיפוס מאתגרים, שאולי לא מתאימים לכל המשפחה, אך מבטיחים תמורה בדמות נופים משגעים, ירידה במשקל (וגם יבלות, כיווצי שרירים והיכרות מחודשת עם גוף האדם). מסלולים נוספים לכל המשפחה, תמצאו בפוסט קודם ההר הירוק כל ימות השנה

מתכוננים לכיבוש פסגת הרייניר Photo by Ziv Rafalovich

מסלולים קרובים לשעת בין ערביים

מסלולים אלה קרובים לעיר (נסיעה של כחצי שעה) וטומנים בחובם פעילות קצרה אך מאומצת :

  • Poo-Poo Point : מסלול נחמד ולא קשה אל אחת מהפסגות של Tiger Mountain. ישנם שני מסלולים (ארוך וקצר) היוצאים משתי נקודות שונות. אני ממליץ על הארוך יותר היוצא מבית הספר התיכון של Issaquah . דרך אגב, אתגר משפחתי לקיץ היה טיול לילה לאור פנסים עם הילדים. המסלול בלילה יותר מענין, פחות חם, וקצת מפחיד לילדים (אחרי ששמעו מטיילים מספרים כי ראו דב). הפיצוי מגיע בדמות זריחה אל מול הנוף ואוסף סיפורים לספר בבית.
  • Mount Si : מסלול עליה קלאסי לאזורינו. המסלול מלא באנשים המתחילים את שגרת האימונים שלהם לטיפוס זה או אחר. ניתן בקלות להבחין בהם כי יש להם תרמיל ענק ולרוב מלא במשקולות, ונעלי טיפוס הרים, הגורמות להם סבל נוראי. גם כאן שני מסלולים (ישן וחדש) המפלסים דרכם בין העצים. התמורה מגיעה ממש בקצה בדמות תצפית יפה אל North Band ואל כביש I-90.
  • Mailbox Peak : הוא מסלול קרוב ודומה ל Si , אך עולה עליו בזכות כחצי קילומטר אחרון תלול מאין כמוהו של מדרגות סלע ( 960 רגל על חצי מייל). בפסגה ניתן למצוא תא דואר איקוני שבתוכו דברי דואר, בקבוק וויסקי ושאר קישקושים שהושארו על ידי מטיילים. גם כאן תוכלו למצוא שני מסלולים (ישן וחדש) כשהישן הוא לא ממש מסלול אלא טיפוס אינסופי בינות לעצים אל יעד לא נודע.
  • read more

    1 2 3