חלומות

Photo by Pixabay

נוסעת באוטובוס חזרה הביתה אחרי יום עבודה ארוך. העיניים שלי נעצמות לרגע ואני כבר במקום אחר. 

בחלום שלי אני בסופר פארם עם המתבגרת שלי. היא התעניינה  בקרמים ובאיפור, את העין שלי, לעומת זאת, תפסו דווקא נעלי בית מזעזעות אבל נוחות. פניתי להסתכל עליהן מקרוב וכשהסתובבתי לא ראיתי יותר את הבת שלי. באותו רגע ממש, אזעקת שריפה. read more

בעולם מקביל

השער לעולם האמיתי?

היום יום ההולדת שלי, ובכל זאת, אני נוסעת באוטובוס לעבודה, בדיוק כמו בכל יום. שוב יורד גשם. את השמש לא רואים כבר שבועות. בתוך האוטובוס העמוס, כל הנוסעים לא נוכחים. יש שישנים, יש ששומעים מוזיקה, יש שקוראים ספר, בדרך כלל דיגיטלי, אחרים באינטרנט 'משוחחים' או 'מסתכלים בחלונות ראווה', הכל בכף היד. read more

הזמן עובר

קשרים נפרמים וחדשים נקשרים Photo by Pixabay

בהתחלה ממש התגעגעתי. בהתחלה, כל דבר הזכיר לי משהו או מישהו משם.

הרבה נשים, במיוחד בסופר, נראו לי דומות לאמא שלי. פעם השיער, פעם המעיל, פעם הידיים. כל מוצר וכל מחיר השוותי לארץ, הכל תרגמתי לשקלים. כל חיפוש בגוגל היה בעברית. חיכיתי לשעה תשע בערב כדי להתכתב בווצאפ עם כולם. כל כמה דקות חזרתי לעמוד החדשות באינטרנט, אולי משהו קרה… עדיין חשבתי שאני עשויה להתעורר בבית שלי. read more

סתיו ראשון

להמשיך או לחזור לאחור Photo by Pixabay

שיניתי את מסלול ההליכה שלי היום. החלטתי ללכת בין הבתים במקום לצאת לכיוון בתי הספר, בדומה לדרך שאני עושה בדרך כלל עם המכונית. בהתחלה יש ירידה חדה, ואז, כשפונים שמאלה יש עליה שבהמשך שלה יש כניסה לשביל הליכה לא מרוצף, בין העצים. פינת חמד שאפשר להתנתק בה מהנוף שבני אדם מייצרים.

אבל אתמול, אתמול, היה שונה ומוזר. כרגיל, נעלתי את נעלי הספורט והרגליים שלי לקחו פיקוד וצעדו אוטומטית למסלול המוכר, מניחות לראש לצאת למסע מקביל למקומות אחרים. אבל למרות ההתחלה השגרתית, לסתיו היו תכניות אחרות. read more

באה לבקר

Me, myself and eye, Photo by Pixabay

היא שוב באה לבקר אותי, האשה הזאת. היא עכשיו יושבת על הספה שלי, נחתה אצלי על הבוקר. הצעתי לה קפה, מתוך נימוס, וכבר מעל חצי שעה יושבת, מקשיבה לשטויות שלה והיא לא עושה סימנים שהיא מתכננת לעזוב.

על מה היא מדברת עכשיו? על ספר שקראה? אין לה חיים? אין לה בית? ילדים? טיפה של יעילות לא תזיק לה, איך שהיא מורחת את הזמן עם הסיפורים שלה. מה לעשות, כאן האלטרנטיבות שלי מצומצמות, אז אני קצת יותר סלחנית. יש גבול לכמה אפשר לדבר עם הקיר מבלי שזה יהפוך למטריד. read more

לילה בכנרת

נשענת אחורה על הספה, עוצמת את העיניים וחוזרת ללילה ההוא בכנרת. נזכרת שהררי קרא לזה בצחוק 'לינה במלון אלף כוכבים' וזה מעלה בי חיוך גם עכשיו. חלפה כמעט שנה מאז ולמרות הזמן שעבר, אותו לילה  מרגיש לי ממשי יותר ממה שקרה אתמול.

באנו ללילה אחד, אבל כל אחד הביא אוכל לשבוע, כי אתה יודע ששום כמות של חיבה בינינו לא תשביע אותך, אז אתה הופך להיות כמו הסבתות של פעם, שבשבילן להאכיל או לתת חיבוק, אחד הם. read more

מחשבות על רילוקיישן

הבית הישן היה לא סימטרי. בית ירוק זית, מוזר, בין בתים משעממים. היתה לו גינה סוררת. העשבים התעקשו לצמוח בה יש מאין והפרחים המעטים בכדים, למרות שהיו מחוברים למים כמו לאינפוזיה, התעקשו למות הרבה לפני סוף העונה.

מצד ימין, היערה של השכן פלשה לחצר שלנו, סירבה לסגת וחנקה את השקדיה שלנו. ומצד שמאל חומת מריבה של ברושים לימוניים שהשכנים שתלו. read more