היערכות לשנה חדשה ומוצלחת

גלגל העצמי Photo by Lilach Geppert Shapira

כיצד לעזור לילדנו ולעצמנו לגבש ולחדד מטרות ויעדים לשנה החדשה

חודש ינואר הוא זמן מצוין להיערכות מחודשת שלנו עם עצמינו, ובנוסף זה הזמן לעזור לילדינו לגבש מטרות, להבין מה הם היו רוצים להשיג בשנה הקרובה, וגם לחדד מטרות ויעדים ישנים. מחקרים מראים שמעל 90% מהאנשים מרגישים שאינם משיגים את מטרותיהם, והסיבה לכך יכולה להיות מכיוון שהם אינם יודעים להציב לעצמם מטרות ויעדים בצורה אפקטיבית. read more

כשאמא ואבא רבים

כששניים הופכים לשלושה

תקופת החגים מביאה איתה המון זמן משפחתי מבורך וגם לעיתים ויכוחים וריבים. ריב, כשנעשה בצורה נכונה, הוא גם הזדמנות מצויינת לגדילה, קבלה, וסליחה.

"כששניים הופכים לשלושה – הרמוניה הופכת לקונפליקט" (Bowlby) את המשפט היפה הזה אמר אחד הפסיכולוגים היותר מוערכים של המאה העשרים, והוא ממצה הרבה פעמים את מה שקורה לבני זוג ברגע שנולד ילד. אני מחזירה אתכם אחורה לרגע – סופסוף  מצאנו בן זוג, למדנו לחלוק מרחב משותף, להתפשר, לוותר לפעמים, יצרנו הרמוניה, שילבנו רצונות שונים, ערכים שונים והרגלים. ואז – המפץ! נולד הילד הראשון ושניים הופכים לשלושה. ילדים משנים לנו את הזוגיות. כל אחד מאיתנו גדל בבית שונה, עם חינוך אחר ועולם ערכים משלו, והשונות הזאת מורגשת כשאנחנו מנסים לחנך את הילדים שלנו, מה שיכול להוביל לאי הסכמות וריבים. read more

שלום כיתת גן חובה – המעבר לבית הספר

Photo by Pixabay

 כיאה לחודש אוגוסט, את הטור הזה אני מקדישה לחזרה לבית הספר. אמנם אנחנו רק בחצי החופש, אבל כבר אפשר לראות את האור בקצה המנהרה, ואת בית הספר באופק, ולפני שנשים לב הילד הקטן והחמוד שלנו, שרק אתמול למד ללכת  – ילך לבית הספר.

המעבר לבית הספר הוא ציון דרך משמעותי בחייו של כל ילד, זה אירוע דרמטי גם עבור הילד ובעיקר עבור הוריו. זוהי כניסה לעולם של "גדולים", הילד יוצא מהחממה אליה היה שייך ומגיע לבניין הגדול הזה עם הקפיטריה הגדולה, אולם הספורט והחצר הענקית. read more

אוכל לבררנים

נושא האוכל הוא לא פשוט אצל אף אחד, לא אצל ילדים ולא אצל מבוגרים, ולכן הפעם החלטתי לתת מקום לאכלנים הבררנים שבינינו. אוכל הוא מקום של שליטה אצל הילדים, ולכן כל ניסיון להכריח אותם לאכול ייגמר בדרך כלל בעקשנות גדולה עוד יותר. ככל שננסה לשלוט יותר בתהליך כך גוברים הסיכויים שנפסיד: אנחנו יכולים לנסות לשכנע, לאיים, לשחד – אבל רק הילדים יקבעו מה הם יאכלו בסופו של דבר. הנה כמה רעיונות איך להפוך את נושא האוכל לידידותי יותר: read more

די כבר, קוטר!

אוף, עוד פעם חופשה בדיסנילנד?

אתם יושבים ומתכננים את החופשה המושלמת, או אחר-צהריים כיפי במיוחד, או חושבים אלף פעם מה כדאי לעשות בסופ"ש, ובסוף פרצופים ותלונות מצד הילדים: "אוף!! עוד פעם??" "אני שונאת טיולים!", "זה משעמם", "לא כיף לי", "אני רוצה הביתה!" – לפעמים לא משנה כמה נשתדל, נתכנן או נעשה, נקבל פרצוף לא מרוצה.  read more

איך לצאת ממעגל הצעקות בבית

הצעקה, לא הסרט

סיטואציה מחיי היומיום: אני חוזרת הביתה מהעבודה, מותשת אחרי יום ארוך במיוחד, ואולי גם ממשהו שממש עצבן אותי בעבודה. אני נכנסת לתוך בית מבולגן, הילדים רבים אחד עם השני, מוזיקה מתנגנת בקולי קולות, ואני צריכה עוד להספיק לבשל, לכבס, לעזור עם שיעורים, לארגן תיקים למחר… וכולם באים בטענות ובקשות…
שלא אצרח???

כולנו בני אדם, ועל כן כולנו יודעים מה זה לכעוס ומה זה לצעוק, אלא שלפעמים יש תחושה ש"כל היום רק צעקתי וצרחתי". כעס הוא תגובה רגשית טבעית ונורמלית למצב של חוסר שביעות רצון או חוסר שליטה במצב שיכול להיגרם על ידי גורם חיצוני או פנימי באדם הכועס. הבעיה מתחילה כשהכעס יוצא משליטה ואנחנו ההורים מוצאים את עצמנו כועסים וצועקים כל היום.

האם אפשר לא לצעוק בכלל? התשובה היא לא! אם נראה שהילד שלנו עומד לסכן את עצמו, כמובן שנצעק לשם אזהרה, ובכלל, אנחנו בני אנוש (וגם ישראלים…), אז תמיד יהיו סיטואציות שיעוררו כעס וצעקות. במיוחד לאור העובדה שהילדים שלנו מכירים אותנו כ"כ טוב, ויודעים בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ בשביל לשגע אותנו.

אז איך מנהלים את הכעס במקום שהוא ינהל אותנו? ואיך יוצאים ממעגל הצעקות?

קודם כל: לנשום! נשמע בנאלי, לא? אבל עובד. נשימה איטית יכולה להשפיע על מערכות הגוף השונות, ביניהן מערכת העצבים. הנשימה עוזרת לגוף וגם לנפש להירגע. התרכזו בנשימה שלכם וקחו כמה נשימות עמוקות לפני שאתם מגיבים.

אל תוותרו על הבעת כעס ותסכול, או במילים אחרות, תשאירו את ה"פאסיב אגרסיב" בפולנייה. חשוב להביע כעס, תסכול או אכזבה, אבל רק אחרי שתירגעו. אנחנו לא מחנכים בזמן "כיבוי השריפות". המטרה היא לא להדחיק את הכעס אלא ללמוד "לנהל" אותו, ולכן חשוב לדבר את הרגשות אחרי שהעניינים נרגעו קצת.

הסחת דעת – שנו את האנרגיה בבית. השתמשו בהומור, נגנו שיר שאתם אוהבים, תחייכו ותצחקו (גם אם ממש לא בא לכם…), ספרו בדיחה או השתמשו בכל טכניקה אחרת שיכולה לפרק את המתח שנוצר.

קחו הפסקה  – אם אתם עומדים להתפוצץ קחו לעצמכם הפסקה. עדיף שתלכו לחדר אחר, תצאו לחצר או לטיול קצר בשכונה מאשר תגיבו בצורה שרק תחריף את המצב, ועל כך נאמר "אמא הולכת לטיים אאוט"…

 

והטיפ שלי: מגע! הרבו לחבק, לנשק ולהפגין אהבה כלפי בני המשפחה. עשו "מעגל מסאז'" בו בני הבית יוצרים מעגל וכל אחד נותן ומקבל עיסוי נעים. המגע הפיזי מרכך את תחושות הכעס ומכניס אווירה נעימה הביתה.

חופשת החורף: האימה

שקית הפתעה לשעה של הנאה Photo by Lilach Geppert

הנה זה מגיע, חופשת החורף עוד שנייה פה. עד שהתרגלנו לשיגרה, התמודדנו בהצלחה עם מטריצת החוגים, בנינו לו"ז מסודר ועכשיו יוצאים לחופשה. הנה כמה עצות איך לצלוח את החופש בשלום:

תכנון מוקדם: קשה "לזרום" עם ילדים. תכננו את החופשה לפרטי פרטים ושתפו את ילדיכם. ככל שאי הוודאות תקטן, כך יגבר הסיכוי להצלחת החופשה! read more

הכן ילדך ועצמך לשנת הלימודים!

הפתעה צבעונית ומזמינה Photo by Lilach Geppert

אמנם זה נראה מרחק שנות אור, אבל החופש הגדול הארוך מאוד הזה ייגמר בסוף. אחרי עשרה (עשרה!) שבועות של שיכרון חושים ייאלצו הילדים לחזור למסגרת, ואין זמן נכון יותר להתחיל להתכונן מאשר בחודש אוגוסט. בינינו, מה עוד נשאר לעשות, עברנו על כל המסכים, טיילנו, נסענו, חקרנו, עשינו קמפינג, עכשיו אפשר להתכונן.

הנה כמה עצות איך נכין את הילדים (וגם את עצמנו) לשנת הלימודים הקרבה:

היכרות מוקדמת – אם מתחילים ביה"ס או גן חדשים, מומלץ לעשות היכרות מוקדמת עם המקום והצוות (אם אפשר) כדי לצמצם את אי הוודאות. הקדישו אחה"צ לביקור בחצר בית הספר כדי להכיר את המתקנים ואת המבנה, כך ביום הראשון של ביה"ס תהיה לילד תחושה של מקום מוכר.

חזרה לסדר ומסגרת – התחילו להקפיד שוב על שעת שינה סבירה. לא עוד חגיגות לתוך הלילה והשכמה בצהרים, צריך לתת גם לגוף את הזמן לחזור למסגרת. נסו להקדים מדי יום את שעת ההשכבה עד שתחזרו ל"שעון ביה"ס". חיזרו להקפיד על ארוחות מסודרות ותזונה מזינה בהתאם לשיגרה שלכם. בנוסף, זה הזמן להתחיל לצמצם את זמן המסך.

שיתוף בהכנות, בקניות ובסידור החדר – שתפו את ילדיכם בכל הסידורים והקניות של תחילת השנה. אולי צריך גם לרענן את המלתחה? לכו ביחד עם רשימת הקניות לביה"ס ורכשו את המוצרים הנדרשים. כל אלו יוסיפו התרגשות וגם היערכות פנימית לקראת השינוי. הקדישו מחשבה לחדרו של הילד, אולי יש צורך להוסיף שולחן כתיבה, אולי לרוקן שולחן קיים מכל מה שנאסף עליו במהלך החופש. לנו יש מנהג לקחת את כל המבחנים, העבודות והציורים מהשנה שחלפה, ולתייק אותם בקלסר, גם סוגר את השנה שחלפה מבחינה מנטלית, וגם מצמצם את תחושת הבלאגן הכללית…

ייצרו אווירת לימודים – אוגוסט הוא הזמן ל"חזרה גנרלית" לקראת השנה החדשה. זה זמן מצוין ללמד ילד לקרוא שעון, לחזור לקרוא ספרים או לרענן את החומר הלימודי. אפשר לארגן שולחן כתיבה מזמין עם כל הציוד המשרדי הנדרש ואף לתלות לוח שנה. אני אוהבת להכין לילדים תיקיה עם דפים שונים מתוך חוברות עבודה מגוונות בחשבון, קריאה, וסתם בשביל הכיף.

דפי עבודה שכיף להכין Photo by Lilach Geppert

והכי חשוב, אורך רוח וסבלנות – החופש אינו פשוט לילדים. למרות שנדמה שכולם שמחים לעזוב את ביה"ס לתקופה כ"כ ארוכה, ילדים זקוקים למסגרת ותחושת וודאות, ולפעמים החופש יכול להקשות ולבלבל, ולכן גם נתקלים בכל מיני התנהגויות מוקצנות, כמו טנטרומים. גם השינוי הקרב של חזרה לשיגרה אינו פשוט לילדים, וכדאי לתמוך בהם באמפטיה וסבלנות.

והטיפ שלי: תכננו מסיבת סוף הקיץ – השקיעו זמן ומחשבה בתכנון מסיבה לסוף הקיץ! המסיבה תהווה משהו שכיף לצפות לו, וגם ציון דרך לסוף תקופה ותחילתה של תקופה חדשה.

קשה לקום בבוקר

הנה סצינת בוקר טיפוסית: בוקר טוב, קומו, כבר שבע אתם תאחרו. כעבור חמש דקות: קומו כבר, אתם תאחרו!! האוטובוס תכף מגיע… כעבור חמש דקות: קומו!!! מאוחר!!! נשבעת לכם שאני לא מעירה אתכם יותר…. כעבור חמש דקות: למה כל בוקר זה אותו הדבר???

חושך בחוץ, גשם, קר, למי יש חשק לצאת מתחת לפוך? לחלקנו הבוקר הוא לא החלק המהנה של היום. הנה כמה עצות איך אפשר להנעים קצת את שיגרת הבוקר:

* שעון מעורר: המצאה גאונית שלא תמיד אנחנו מיישמים. חשוב להרגיל את הילדים לעצמאות ובין היתר להתעורר עם שעון מעורר. אנחנו עדיין יכולים להיות שם ולעזור, אבל השעון הוא שמעיר את הילדים ולא אנחנו.

* הכנה מראש: ככל שנתכונן טוב יותר בערב שלפני, כך יעבור בקלות הבוקר שאחרי. הכינו מראש את התיק, את הבגדים וגם מה שניתן מהאוכל לביה"ס. החליטו מראש מה אוכלים לארוחת בוקר (אפשר אפילו לעשות טבלה), שלא יהיו הפתעות לא רצויות וויכוחים מיותרים.

* כוונו לעצמכם את השעון רבע שעה קודם: אין שום דבר שישווה לרבע שעה של שקט לפני הסערה. תנו לעצמכם את הפריבילגיה לקום בצורה שקטה ורגועה לפני שכולם מתעוררים והמרוץ מתחיל.

* אם מדובר בילד צעיר ואתם רוצים לבנות הרגלי בוקר, אפשר לצייר טבלה חגיגית, ובכל בוקר שהילד קם ומבצע את משימות הבוקר בזמן, הוסיפו מדבקה לטבלה. לא תאמינו איזה תמריץ זה מדבקה קטנה.

* לא לצעוק: אף אחד לא אוהב שצועקים עליו ובמיוחד שזה הדבר הראשון ששומעים בבוקר. צעקות יגרמו גם לכם וגם לילדיכם למצברוח רע. החליטו עם עצמכם שאתם לא צועקים. גם אל תאמרו "נו כבר", זה מעצבן ויוצר התמרדות במקום שיתוף פעולה. במקום זה נסו לנקוט בטקטיקה שונה. הבהירו מראש לילדים איך הולך להיראות הבוקר: אתם מעירים פעם אחת, אולי תבחרו שיר אהוב להשמיע בבוקר, משהו שיסמל את העובדה שצריך לקום מהמיטה. ואם כל זה לא עובד, לפעמים צריך שהילד יישא בתוצאות ויאחר לביה"ס פעם אחת…

והטיפ שלי – הצ'ופר היומי: כולנו צריכים מטרות בחיים, משהו כייפי לחכות לו בכל יום, סיבה טובה לפתוח את העיניים ולהצליח לצאת מהמיטה. הרבה יותר כייף לקום בבוקר כשאנחנו יודעים שהיום מצפה לנו משהו נחמד! זה יכול להיות פליידייט, חוג כייפי, זמן איכות עם אמא או עם אבא, סרט משפחתי, סושי לארוחת ערב, או כל דבר אחר. עשו רשימה (בראש, או בכתב) של צ'ופר יומי בכל יום! הצ'ופר היומי מהווה תמריץ מצוין לילדים, וגם עבורינו המבוגרים כמובן, לקום בבוקר.

כללי הזהב לפליידייט מוצלח

lego

לא לשכוח לאסוף את הלגו בסוף… Photo by Pixabay

הקיץ כבר מזמן מאחורינו וגם הסתיו כבר כמעט חלף, עם החורף מגיעה עונת ה"פליידייטים", אחרי הכל, אם כבר לשבת בבית, אז ביחד.

ה"פליידייט" או בעברית צחה "מפגשי משחק", הם כלי לשיפור המעמד החברתי והביטחון העצמי, ובנוסף אמצעי חשוב וחיוני לפיתוח מיומנויות חברתיות. זאת הזדמנות מצויינת לילדים (וגם להורים) להיפגש ולהעביר בכייף אחר צהרים גשום. הבעיה מתחילה כשהפליידייט לא זורם, ואחרי חמש דקות שבהן הילדים הפכו את חדר המשחקים (אם לא הבית כולו), הם מגיעים לסלון בתואנת "משעמם לי", ובמקרה הפחות טוב נשמעים קולות מלחמה, צעקות ויללות מחדר המשחקים.

הנה כמה עצות איך ליצור פליידייט מוצלח:

אוכל: אוכל מקרב לבבות! כמה פעמים קרה לכם שחברים מבקרים והילדים לא מתחברים, לא משחקים או רבים, ואז אחרי ארוחת הערב ממש כמה דקות לפני שהולכים הביתה, פתאום הם החברים הכי טובים… האוכל הוא מכנה משותף מצוין בין ילדים ושובר את הקרח מבחינה חברתית (גם אצלנו המבוגרים). תכננו את המפגש כך שיכלול חטיף קטן או נשנוש, אח"כ יהיה לילדים הרבה יותר נוח האחד במחיצתו של האחר.

מתחילים מהזירה הביתית: הרבה פעמים נעדיף להתחיל בפליידייטים אצלנו בבית. הילד מרגיש בטוח בסביבה הביתית שלו עם הצעצועים שהוא מכיר, ובהמשך אפשר גם בבתים של אחרים. לפני הפליידייט נקבע גבולות ברורים ונעבור על "חוקי הבית". נזכיר לילד שיש איזורים שבהם לא אמורים לשחק (למשל חדר השינה של אמא ואבא), או אם יש משחקים שבהם הם לא אמורים לשחק (למשל לפתוח את ה"אקס בוקס"). נשתדל, לפחות בהתחלה, להזמין רק ילד אחד בכל פעם וננסה להימנע ככל האפשר ממספר אי זוגי של ילדים, שיכול ליצור "מחנות".

משחקים "רגישים": לכל ילד יש צעצועים אהובים במיוחד, שיש כלפיהם רגישות מיוחדת וחוסר רצון לחלוק אותם עם ילדים אחרים, וזה בסדר גמור, רק שתוך כדי משחק צעצוע שכזה עלול ליצור בעיה וריב גדול. צעצועים כאלה אני מציעה להעלים מהאיזור בזמן הפליידייט כדי להימנע מחוסר הרצון לשתף. אופציה אחרת היא "להכפיל" צעצוע אהוב, למשל אנחנו נאלצנו לקנות שני קטרי "תומאס".

הילד הוא המארח: תנו לילד את תפקיד המארח! תנו לו להציג את החבר, לעשות לו סיור בבית ובחדר המשחקים ולהגיש חטיף טעים. תפקיד המארח ייתן לילד תחושת אחריות כלפי האורח שלו, והרצון לשמח את האורח יגרום להתנהגות נעימה יותר.

בלי אחים: אחים קטנים זה חמוד ומקסים, אבל יכול לקלקל פליידייט (גם אחים גדולים). התערבות של אחים עשויה לעצבן את הילד המארח ולהסיט ממנו את תשומת הלב. קחו את האחים לפעילות משלהם או קבעו פלידייט "כפול".

15 דקות אחרונות של כייף: מחקרים מראים כי ילדים זוכרים מכל חויה בדרך כלל את רבע השעה האחרונה. יכול להיות שהפליידייט יהיה כושל בחלקו אבל הילד יזכור רק את הכייף של הסוף. ועל כן שימרו משהו כייפי במיוחד לסוף, וזאת החוויה שהילד ייצא איתה. זאת גם הסיבה שכדאי להגביל את הפליידייט בזמן (בהתאם לגילו של הילד כמובן), ולהשאיר טעם לעוד.

בפעם הבאה על משחקים מוצלחים ופעילויות מובנות שיכולים לעזור לנו ליצור פליידייט מוצלח, וגם סתם אחר צהרים נעים.

ושיהיה לכולנו חורף מהנה מלא בפליידייטים, חברים ומשחקים

לילך

1 2