=&0=&
קינוח ישראלי מסורתי Photo by Hagit Galatzer
במסגרת מסיבות בית הספר היסודי באזורנו שמור מקום של כבוד לאינטרנשיונל נייט. זהו ערב חגיגת הדייברסיטי, הלא הוא הגיוון התרבותי, מעין ערב היכרות והוקרה לארצות ולתרבויות מהן הגענו לפני שהפכנו לאמריקאים מן השורה. במסגרת הערב כל עדה מתאגדת ומכינה במשותף שולחן המייצג את ארצה, תרבותה ומאכליה.
האוביקט המרכזי בשולחן התצוגה הוא הפלקט, לוח מתקפל ורחב יריעה המכיל תמונות, מפות ופריטי טריוויה על ארצנו. את הפלקט לא מכינים אלא משיגים. החוכמה היא למצוא חברים חרוצים באיזור אחר שכבר הציגו באינטרנשיונל נייט שלהם ולהשאיל מהם את הפלקט. מספרים שבעצם יש פלקט אחד וותיק שמתגלגל בין גבעות רדמונד למישורי סממיש וחזרה ועל כן יש לשמור עליו מכל משמר. כבר קרו מקרים מצערים של פלקט שנזרק בשוגג והתוצאה הייתה הרת אסון לתדמיתה של מדינת ישראל ומעמדה בקרב האומות המכובדות המיוצגות בבית הספר היסודי.
בגזרת האוכל, כנראה שלעולם לא נוכל להתחרות בסינים ובהודים שמביאים אל הערב מורשת קולינרית רבת שנים ומאכלים מושקעים. מאחר ופלאפל מאכלנו הלאומי הוא מסוג המאכלים שהכנה מוקדמת וחימום עושה עמם עוול, אנו נדרשים ליצירתיות ומקוריות. כשבועיים לפני המסיבה מתכנסים לדיון מעמיק, איזה מאכל דורש הכי פחות השקעה. לאחר שחילקנו בעבר דוגמיות של מיטב תוצרת הארץ: שקדי מרק, וופלים ובמבה שזכו להצלחה מסחררת, נבחרו השנה ברוב קולות
כדורי שוקולד, קינוח ישראלי מסורתי ידוע (?).
הערב כולל לעיתים גם מצעד תלבושות עממיות מייצגות. ליפנים יש קימונו, להודים סארי צבעוני ולגרמנים מכנסיים עם שלייקס. הילדה דורשת להשתתף במצעד, אך מהי תלבושת ישראלית מייצגת לעזאזל? כובע טמבל? איפה ניתן להשיג כזה דבר בכלל?
זכורני הערב הראשון בו השתתפנו. צעדתי ליד בתי שהתהדרה בשמלה לבנה, זר פרחים וטנא (בדיוק היה שבועות) לידה צעד ילדון עטוי מדי בית"ר ירושלים ולידו ילדה בבגד ים וכפכפים. עוד היו במשלחת חייל צה"ל מיניאטורי וילד עטוף בטלית. אכן מדגם מייצג.
בסופו של הערב אנו מלאי גאווה לאומית וגם כאב בטן, לתפארת מדינת ישראל.
השולחן המכובד של בנות גבעת החינוך, עם שני פלקטים… Photo by Hagit Galatzer