אינטרנשיונל נייט

=&0=&
plate

קינוח ישראלי מסורתי Photo by Hagit Galatzer

 במסגרת מסיבות בית הספר היסודי באזורנו שמור מקום של כבוד לאינטרנשיונל נייט. זהו ערב חגיגת הדייברסיטי, הלא הוא הגיוון התרבותי, מעין ערב היכרות והוקרה לארצות ולתרבויות מהן הגענו לפני שהפכנו לאמריקאים מן השורה. במסגרת הערב כל עדה מתאגדת ומכינה במשותף שולחן המייצג את ארצה, תרבותה ומאכליה. האוביקט המרכזי בשולחן התצוגה הוא הפלקט, לוח מתקפל ורחב יריעה המכיל תמונות, מפות ופריטי טריוויה על ארצנו. את הפלקט לא מכינים אלא משיגים. החוכמה היא למצוא חברים חרוצים באיזור אחר שכבר הציגו באינטרנשיונל נייט שלהם ולהשאיל מהם את הפלקט. מספרים שבעצם יש פלקט אחד וותיק שמתגלגל בין גבעות רדמונד למישורי סממיש וחזרה ועל כן יש לשמור עליו מכל משמר. כבר קרו מקרים מצערים של פלקט שנזרק בשוגג והתוצאה הייתה הרת אסון לתדמיתה של מדינת ישראל ומעמדה בקרב האומות המכובדות המיוצגות בבית הספר היסודי. בגזרת האוכל, כנראה שלעולם לא נוכל להתחרות בסינים ובהודים שמביאים אל הערב מורשת קולינרית רבת שנים ומאכלים מושקעים. מאחר ופלאפל מאכלנו הלאומי הוא מסוג המאכלים שהכנה מוקדמת וחימום עושה עמם עוול, אנו נדרשים ליצירתיות ומקוריות. כשבועיים לפני המסיבה מתכנסים לדיון מעמיק, איזה מאכל דורש הכי פחות השקעה. לאחר שחילקנו בעבר דוגמיות של מיטב תוצרת הארץ: שקדי מרק, וופלים ובמבה שזכו להצלחה מסחררת, נבחרו השנה ברוב קולות כדורי שוקולד, קינוח ישראלי מסורתי ידוע (?). הערב כולל לעיתים גם מצעד תלבושות עממיות מייצגות. ליפנים יש קימונו, להודים סארי צבעוני ולגרמנים מכנסיים עם שלייקס. הילדה דורשת להשתתף במצעד, אך מהי תלבושת ישראלית מייצגת לעזאזל? כובע טמבל? איפה ניתן להשיג כזה דבר בכלל? זכורני הערב הראשון בו השתתפנו. צעדתי ליד בתי שהתהדרה בשמלה לבנה, זר פרחים וטנא (בדיוק היה שבועות) לידה צעד ילדון עטוי מדי בית"ר ירושלים ולידו ילדה בבגד ים וכפכפים. עוד היו במשלחת חייל צה"ל מיניאטורי וילד עטוף בטלית. אכן מדגם מייצג. בסופו של הערב אנו מלאי גאווה לאומית וגם כאב בטן, לתפארת מדינת ישראל.
plakat

השולחן המכובד של בנות גבעת החינוך, עם שני פלקטים… Photo by Hagit Galatzer

סופשבוע רגוע

כתבה: חגית גלצר

muffin

יש את זה ביותר פחממתי? Photo by Pixabay

תחילתו של הקיץ היא גם תחילתה של עונת החופשות, אכן אין כמו סופשבוע במלון נחמד בעיר או מדינה אחרת לשינוי אווירה, רענון והתחדשות.
הלילה הראשון במלון הוא לילה של הסתגלות, למיטה ולכרית הזרה, לרעשי המזגן ואם אתם ברי מזל ומוקמתם ליד המעלית אז גם תוכלו לדעת מתי כולם חוזרים. זאת באמת חוצפה לחזור מאוחר למלון ולהרעיש בכניסה לחדר. הרי שאנו חוזרים מאוחר אנחנו ממש צועקים על הילדים כדי שיהיו בשקט ומשתדלים לטרוק את הדלת בעדינות המירבית… טיפת התחשבות ונימוס… read more

גרה בסיאטל…

כתבה: חגית גלצר

SeattlePier

גלגל הענק במזח בסיאטל Photo by Ronen Engler

בביקור של משפחה או חברים מישראל מתגלה פתאום האמת שאין להכחישה, אנחנו לא באמת גרים בסיאטל. זה כמו שמי שגר בארץ בכפר סבא או רחובות יספר שהוא גר בתל-אביב. קרוב, אך לא מדויק. זה לא שאנו משקרים, פשוט רדמונד ובלוויו הן לא בדיוק מן הערים המוכרות בעולם. שלא לדבר על איסקוואה וסממיש בעלות השמות האקזוטיים. read more

יום הנקיון

כתבה: חגית גלצר

פתיתים

פתיתים, זה בא בתפזורת Photo by Hagit Galatzer

חג הפסח נקרא לפעמים גם חג הנקיון, אך "יום הנקיון" הוא חג חוצה דתות, עדות ומגזרים שלא מרבים להזכירו. אצלנו בבית חוגגים את יום הנקיון מספר פעמים בחודש, בהכנות וטקסים לרוב ובהודיה ושיר הלל לעוזרת.

כמו לכל חג, גם ליום הנקיון מתכוננים מבעוד מועד בהכנות ובישולים. באופן כללי המטבח שלי ייצוגי למדי. כמה לכלוך כבר אפשר לייצר כשמכינים חביתה וסלט? אבל מדי פעם אני נתקפת רגשות אשם ופוצחת בקדחת בישולים שבסופה מתקבל תבשיל ירקות יצירתי שהילדים מסרבים אפילו לנסות ומבקשים חביתה. כדאי תמיד לתזמן פרצי יצירה שכאלה ליום שלפני בוא העוזרת. read more

הכוכב הישראלי הצעיר של דיסני

newsies2_noE

Photo by NEWSIES

גל גדות, הלא היא אשת חיל, כובשת בשבועות האחרונים את הוליווד וממלאת את ליבנו גאווה לאומית. כוכב ישראלי נוסף שעדיין לא שמעתם עליו, ניתן למצוא על בימות התיאטרון בארה"ב כשהוא רוקד ושר במחזמר מבית היוצר של דיסני. זהו איתן שטיינר בן ה-11, ישראלי-אמריקאי תושב מישיגן.

איתן הוא אחד מצעירי המשתתפים במחזמר "ניוזיז" (באנגלית Newsies), עיבוד ברודווי מצליח לסיפורם הסוחף של נערי חלוקת העיתונים בניו-יורק שיצאו לקרב נגד טייקוני התקשורת וזכו. מחלקי העיתונים, הניוזיז, היו ילדים ונערים, קשי יום ויתומים, שהתפרנסו ממכירת עיתונים בקרנות הרחוב. להזכירכם, מדובר בימים שלפני עידן האינטרנט, 1899 בערך. לאחר העלאה שערורייתית של מחירי העיתונים, התאגדו נערי החלוקה לשביתה היסטורית שסחפה את אהדת הציבור והפכה לסמל מאבקם של העובדים הקטנים בתאגידים הגדולים ובעלי הכוח. read more

מחשבות על פורים

כתבה: חגית גלצר

pixabay_wigs

ככה אני קמה בבוקר Photo by Pixabay

משנכנס אדר ומתקרב פורים, עולה השאלה, למה אתחפש השנה? לא תמיד יש לי רעיון יצירתי ובניגוד לרוב האנשים, אין באפשרותי לחבוש על ראשי פאת תלתלים משעשעת ולסגור עניין. קודם כל, לא הבנתי מה מצחיק בתלתלים ושנית, ניסיתי, זה פשוט לא עלה…

כדאי גם לוודא עם ילדים שגדלו כאן שהם אכן מבינים באיזה חג מדובר, התכשיט שלי למשל, שאל באכזבה אם זה החג שלא אוכלים ולא שותים בו… בסוף הוא שמח לגלות שלא מדובר ביום הכיפורים אלא בהלואין היהודי שבו מתחפשים ואוכלים עוגיות בצורת אוזניים משולשות. מאוזני המן הגענו שוב להסבר על המן הרשע, האיש הרע שרצה להרוג את כל היהודים ובסוף היהודים הרגו אותו ואת כל בני משפחתו. אכן סיבה למסיבה. read more

לבן על לבן

Lea_Israel_view_halil

ההר המושלג Photo by Lea Israel

בתור ילידי מדינה חמה ומזיעה יש לנו חולשה לשלג, עבורנו זהו החומר הלבן מהאגדות, הנופל מעדנות בפתיתים קלי משקל ומכסה את הנוף בשמיכה צחורה ומלכותית. בעיקר קורצות לנו פסגות ההרים המושלגות המקיפות אותנו מכל כיוון. תוך התעלמות בריאה מן העובדה ששלג פרושו גם קור כלבים, אנו מחליטים לצאת לסקי. read more

אחרי החגים, סוף סוף

כתבה: חגית גלצר

salat_odelia

צבע בצלחת, צילמה: אודליה רפאלוביץ

עבור ישראלים שלא גרים בישראל, "אחרי החגים" מגיע רק בינואר, לאחר שתי תקופות חגים אינטנסיביות וכמה וכמה קילו מיותרים. רק סיימנו להתארח בסוכה וכבר קיבצנו ממתקים ברחובות ומיד אחר כך התיישבנו לארוחה אימתנית של תרנגול הודו מפוטם עם כל התוספות. עוד אנו מעכלים ומתאוששים מן הצרבת וכבר חנוכה בפתח ואיתו כד השמן שאינו כלה ומספיק לטיגון רבבות סופגניות ולביבות. לאחר שמונה ימים של חגיגת פחמימות מגיעה חופשת החורף ואיתה אחת מן האפשרויות הבאות: ביקור מולדת, טיול משפחתי או חופשת הכל-כלול, או "סטייקשן" – להישאר בבית ולבדר את הילדים במשך שבועיים. מבין כל האפשרויות, המסוכנת ביותר מבחינה קלורית היא כמובן החופשה בישראל. read more

העיקר הבריאות

כתבה: חגית גלצר

nest

בימים כתיקונם אנו עסוקים בטרדות היומיום וחיים את חיינו תוך תלונות בלתי פוסקות. למה שוב יש כלים בכיור? למה אין אוכל בבית? למה הילדים צורחים כל הזמן? ועוד כהנה וכהנה סוגיות. ואז קורה משהו שגורם לנו להעריך את חיינו הרגילים והמשעממים. למשל העובדה שיש לנו שתי ידיים, לא דבר מובן מאליו, מסתבר, כשיש יד אחת שבורה ומגובסת. רוב פעילויות היומיום ההכרחיות לשרידה, כמו בדיקת אימיילים, ווצאפ ופייסבוק, ניתנות לביצוע. אך יש משימה אחת שהתגלתה כבלתי אפשרית, לעשות קוקו! או בעברית תקנית, לאסוף את השיער, נסו ותראו בעצמכם. read more

1 2 3 4