יום שלג

שלג בגבעת החינוך, רדמונד Photo by Hagit Galatzer

כל מי שגר באזור סיאטל יודע שהחורף כאן מדכא. לא רק שקר, רטוב ואפרורי במשך חודשים, גם לא מספיק קר לשלג. שלג זה כיף, בעיקר כשאתם בבית עם כוס שתייה חמה, מתבוננים בחלון בפתיתים הלבנים הנופלים מעדנות ומכסים את הכל בשלמת כלולות צחורה.

כמו בירושלים, פעם, פעמיים בשנה זה קורה. כמובן תמיד בעיתוי הכי פחות מתאים. יש לכם ישיבה חשובה בעבודה? הופעה מדליקה בערב שחיכיתם לה חודשים? מובטח לכם שהשלג ירד לו בדיוק בערב לפני וישבש את כל התוכניות. גם בית הספר מתבטל לאלתר. כי בוושינגטון נלחצים מכמה סנטימטרים של שלג שלא היו מזיזים לאף אחד בחוף המזרחי למשל. בשל נדירות הארוע, אין מספיק מפלסות שלג לפינוי הכבישים, לא מפזרים מלח להמסת הקרח כי זה פוגע בסלמונים ובחיות הבר. בנוסף, המבנה הטופוגרפי מאופיין בגבעות תלולות בכל שכונה כך שאפילו אם הכביש הראשי פנוי, אתם לכודים בבית.

read more

חושבים חיובי בחורף

מסימני העונה Photo by Pixabay

בעודי נאבקת בצינון מתמשך שגרם לי לחסל הררי טישו ואין ספור כוסות תה עם דבש ולימון החלטתי שבמקום להתלונן, אתרכז בצד החיובי של החורף. אומרים שחשיבה חיובית יוצרת מציאות חיובית וכו', בכל מקרה שווה לנסות. אז הרי הם לפניכם, חמישה דברים חיוביים בחורף:

מרקים – אין כמו להגיע הבייתה ביום חורף קר וסוער ולהנות מקערת מרק מהביל וטעים. אצלנו בבית, עם השמע צליל העיטוש הראשון, מיד מכינים את תרופת הסבתא האולטימטיבית: מרק עוף. הקפידו להחזיק בבית, מוחבאים היטב בארון, שקדי מרק ואיטריות ביצים ("לוקשים") והנה לכם קערת פניצילין ונחמה. אפשר גם בגרסא צמחונית כמובן.

read more

אורי חזקיה

אורי חזקיה, האיש והבלורית, מגיע לביקור בסיאטל במסגרת מסע ההופעות שלו בארה"ב. אורי מופיע בתוכניות טלוויזיה רבות בארץ וכמובן מריץ מופע סטנדאפ מצליח. בזמנו הפנוי הוא מגדל מחלפות שיער ומשחק כדורסל וירטואלי. את המופע יפתח מני עוזרי, סטנדאפיסט עולה, דווקא בלי הרבה שיער. לקראת הביקור והמופע, שוחחנו על ענייני השעה.

read more

במחנה

שמח במחנה החורף Photo by Hagit Galatzer

הטראומה הגדולה שלי ממחנות התנועה של ילדותי הייתה ללא ספק האוכל, או במילה אחת: דגיר. לקראת המחנה נערכה הצבעה דמוקרטית במושב, איזה אוכל נקנה במרוכז. מלבד חביבי הקהל האולטימטיביים, שימורי תירס ואפונה וגזר, נערכו דיונים סוערים, מלפפונים חמוצים – במלח או בחומץ? הוסכם על גם וגם, וכן על סרדינים (מיותר לחלוטין, תמיד חזרו איתנו הבייתה) והדגיר הידוע לשמצה. למי שלא זוכר, מדובר במין סלט טונה ברוטב אדום וריח אופייני. אגב, המעדן המפוקפק ניתן לרכישה עד היום בחנות המפעל בבקה-אלגרבייה.

read more

קדחת

sale_bag

רטט של התרגשות וציפייה Photo by Pixabay

עונת החורף היא גם עונת המחלות והוירוסים. מחלה אחת שעדיין אין לה חיסון ואפילו לא תרופה בשלבי מחקר, תוקפת מקומיים רבים ומגיעה לשיאה בהתפרצות קטלנית בסוף השבוע האחרון של חודש נובמבר. ההתפרצות היא כה קשה ומפורסמת עד כי בדומה למגיפות הדבר של ימי הביניים, אף זכתה לשם מיוחד: "יום שישי השחור".

read more

רשת האימה

spiderim

זה נראה לכם קישוט…? Photo by Hagit Galatzer

בחודשי הסתיו לא נדיר לשמוע בביתנו צרחה מקפיאת דם מלווה בקולות נפץ רמים. כשבני הבית מתקרבים במרוצה לאיזור האסון, מתגלה נסיון החדירה שסוכל והפורץ המפלצתי – עכביש. רבים מהקוראים מגחכים עכשיו בביטול, אך רבים אחרים, 30% מהאוכלוסייה לפי מספר מחקרים, מהנהנים בהסכמה תוך שהם סורקים במבט חרד את פינות החדר.

read more

חג שמח לשלומית

מאת: חגית גלצר

By: Hagit Galatzer

suka

פופ-אפ סוכה, כי לא כולם שלומית Photo by Sukkahmart

החגים שוב באים עלינו לטובה ואיתם עולה הסוגיה איך מסבירים לילדים (או לחברים אמריקאים) על חגינו והמסורות, המעניינות יש לציין, הבאות איתם. קחו למשל את חג הסוכות. זהו חג בו אנו נדרשים להקים במו ידינו בקתה חסרת גג בחצר הבית, לעצב ולקשט אותה, ולהתגורר בה או לפחות לאכול ולארח בה במשך שבוע שלם.

read more

חדשות קהילתיות – ראיון עם רבי פרקש

מאת: חגית גלצר

chabad

איסטסייד תורה סנטר, חב"ד בלוויו, בית הכנסת, תקראו לזה איך שתרצו, מדובר כבר במוסד אהוב ומוכר. ביום ראשון המקום שוקק חיים עם ילדי בר ובת מצווה וכיתות שלמות שלומדות ומשחקות בעברית. קשה להאמין שהבניין הגדול והמכובד התחיל מזוג שליחים צעירים של חב"ד, ה"שלוחים" רבי מרדכי ורוחי פרקש, שהגיעו לבלוויו לפני כ-22 שנה. למעשה הם היו אמורים לפתוח את בית חב"ד הראשון בתאילנד וכשזה לא הסתייע, כמעט והגיעו לארגנטינה. למזלנו הרב לבסוף הגיעו ליעד תיירותי נכסף אחר, בלוויו, וושינגטון.

read more

יריד ההבלים

מאת: חגית גלצר
fair

חיים רק פעם אחת Photo by Pixabay

סוף הקיץ הוא סיבה למסיבה, החבר'ה חוזרים לשגרת בית הספר והחום נשבר (כן, 32 מעלות בקומה שנייה בלי מזגן זה חם! ). אין דרך אמריקאית יותר לחגוג את סוף הקיץ מאשר ביקור משפחתי ביריד. כל עיר שמכבדת את עצמה מארגנת לתושביה יום-יומיים של פעילות אבל גולת הכותרת של ירידי הקיץ היא ללא ספק היריד המחוזי שמתרחש במשך חודש שלם ומתפרש על פני מחצית משטחה של העיר פיואליפ. ביום רגיל מפורסמת פיואליפ כעיר עם השם שהכי דומה לשיהוק וגם כמקום הראשון שיחרב אם הר הגעש רנייר יחליט להתפרץ יום אחד. חוץ מזה אפשר למצוא שם דיל מצוין לרכב חדש וגם דירה להשקעה עם נוף מהמם (של הר געש רדום). אבל פעם בשנה זוכה פיואליפ הקטנה לעדנה כאשר היא מארחת עשרות אלפי תושבים וילדים נרגשים ליום של כיף והפתעות. בין הפעילויות, מתקני שעשועים רעועים, הופעות מוזיקה דווקא מגניבות, רודיאו וארמון חזרזירים (כך במקור). והמון המון דוכני אוכל. בתור מי שחזרה מישראל לפני שבועיים וניצלה בעור שיניה ממלתעות הסלמונלה המשתוללת ותוקפת אזרחים תמימים שאוכלים טחינה וקורנפלקס, הרגשתי די מוגנת. שום סלמונלה לא תשרוד טיגון בשמן רותח של אלפי מעלות, שיטת הבישול החביבה על טבחי היריד. להתראות ביריד בפינת הליטוף שבארמון החזרזירים, מול טירת החתלתולים… לטורים נוספים, לחצו כאן For English click here
1 2 3