לבן על לבן

Lea_Israel_view_halil

ההר המושלג Photo by Lea Israel

בתור ילידי מדינה חמה ומזיעה יש לנו חולשה לשלג, עבורנו זהו החומר הלבן מהאגדות, הנופל מעדנות בפתיתים קלי משקל ומכסה את הנוף בשמיכה צחורה ומלכותית. בעיקר קורצות לנו פסגות ההרים המושלגות המקיפות אותנו מכל כיוון. תוך התעלמות בריאה מן העובדה ששלג פרושו גם קור כלבים, אנו מחליטים לצאת לסקי. read more

ביום שלולו בבו מתה מאת מיכל בר-פרו

babo

התמונה מתוך אתר סטימצקי

פעם, בימים שאחרי קום המדינה, רחשו המטבחים הקטנים של העולים שזה מקרוב הגיעו פתיליות עמוסות בסירים ריחניים. למרות שכסף לא היה וגם לא פרודוקטים, מכלום כמעט הותקנו מטעמים שהאכילו משפחות שלמות. כמובן שמישהו היה צריך לעמול ולהתקין את המאכלים הללו שהוכנו "פרום סקראטצ'"…

סבתי למשל, עלתה מרומניה בשנת 1951 היישר למטבחה הקטן ומאז לא יצאה משם אלא להפסקות הכרחיות ושינה. משעות הבוקר המוקדמות היא היתה עומדת ליד שולחן קטן וקוצצת או מרדדת ואז עומדת ליד כיריים קטנים ובוחשת או מטגנת. לפעמים היתה יושבת ו"נחה" ואגב כך בוררת קטניות או מקלפת פקאנים או הררי שום. וכך מדי יום ביומו היא הנפיקה מרקים, קציצות, תבשילים, ריבות, חמוצים וכמובן מאפים ועוגות בכמויות מסחריות. read more

בשבילה גיבורים עפים מאת אמיר גוטפרוינד

bishvilaבעקבות הסדרה המדוברת (איפה נינט?) חזרנו לספר המשובח. ספוילר אלרט או בעצם נו-ספוילר, הסדרה לא ממש קשורה לספר, אלא רק נכתבה בהשראתו. זאת אומרת שיש איזה קשר עקיף בסיפור המסגרת על ארבעת החברים, אבל כל השאר לא דומה בכלל. הסדרה מומלצת בפני עצמה, בעיקר בשל שלל החתיכים החורכים את המסך ובראשם מיכאל אלוני, שהיה חתיך עוד בתור צעיר חרדי מבולבל ב"שטיסל" ותומר קפון החובש ההורס מתאג"ד וגם נדב נייטס ומשה אשכנזי הזכורים לטוב מ"מטומטמת". בקיצור בילוי הולם לימות הקיץ החמים, ועכשיו לספר. read more

העיקר הבריאות

nest

בימים כתיקונם אנו עסוקים בטרדות היומיום וחיים את חיינו תוך תלונות בלתי פוסקות. למה שוב יש כלים בכיור? למה אין אוכל בבית? למה הילדים צורחים כל הזמן? ועוד כהנה וכהנה סוגיות. ואז קורה משהו שגורם לנו להעריך את חיינו הרגילים והמשעממים. למשל העובדה שיש לנו שתי ידיים, לא דבר מובן מאליו, מסתבר, כשיש יד אחת שבורה ומגובסת. רוב פעילויות היומיום ההכרחיות לשרידה, כמו בדיקת אימיילים, ווצאפ ופייסבוק, ניתנות לביצוע. אך יש משימה אחת שהתגלתה כבלתי אפשרית, לעשות קוקו! או בעברית תקנית, לאסוף את השיער, נסו ותראו בעצמכם. read more

חג האורות והנורות

Seahawks house in Kirkland, photo by Tami Grayevsky

עם כל הכבוד לנסיון למתג את חנוכה כחג האורות ויש המהדרין ואומרים אפילו "פסטיבל של אורות", הרי שטיול קצר בשכונה לעת ערב מגלה שחג האורות האמיתי וליתר דיוק "חג הנורות" הוא בעצם הכריסמס. בעוד אצלינו עסוקים בטיגון ובהשמנה הדרגתית במשך שמונה ימים ולילות עד לנס פקיעת כפתור הג'ינס, שכנינו, אנשים חביבים ורגילים לגמרי, יוצאים מגדרם ושמים את נפשם בכפם כשהם מטפסים על סולמות וגגות חלקלקים כדי לקשט את ביתם בשרשראות של נורות צבעוניות. read more

שדים ברחוב אגריפס מאת חגי דגן

שדים-ברחוב-אגריפס

קחו את רב המכר "מלאכים ושדים" של דן בראון ומקמו אותו במקום במרתפי הוותיקן, בסמטאות ירושלים שלנו. במקביל, החליפו את הגיבור האלגנטי והמלומד, ד"ר לנגדון, בנהג מונית ירושלמי, חובב בחורות ושאוורמה  וקיבלתם את "שדים ברחוב אגריפס". ספר פנטזיה מלא בשדים עתיקים, אלות מסתוריות, מלאכים מכל מיני סוגים וגם ש"סניקים, דתיות פמיניסטיות וערסים משכונת פת. והכל במין מעורב ירושלמי מצחיק ועסיסי במיוחד. ואפרופו מעורב ירושלמי, מאכל תאווה במחוזותינו, שעומדים עבורו בתור אצל "סימה" ו"אמא" וגועל נפש צרוף עבור אנשים מתרבויות אחרות. כבד, לבבות וקורקבנים – מה זה בכלל האיבר הזה? ממתי יש לתרנגולת פופיק ואיך אוכלים אותו? זה כמו דונאט הולז? פה אני אתכם חברי הצמחונים והטבעונים… read more

עונת החגים

For English click here

apple_seat

חגי תשרי חולפים, עוברים ביעף ואפשר להירגע קצת מן בטירוף הרב-מערכתי האוחז ישראלים באשר הם בעונת החגים. זה מתחיל כמובן בשאלות הרות הגורל "עם מי נעשה את החג?" ואיפה???

לכאורה השארנו את התסבוכת הזאת מאחורינו כשעזבנו את הארץ ואת סיר הלחץ המשפחתי. לא עוד רגשות אשם וחישבונים, אצל ההורים שלה/שלו, תורנויות וכו'. סוף סוף נחגוג ברוגע ובשקט, עם חברים טובים… read more

1 5 6 7