עוד חוזר הניגון

כתב: ספי יערן

alterman

עוד חוזר הניגון הוא המדור שבו אני מגיש שירים שחדרו אלי ללב מן העבר הרחוק וגם הקרוב. השירים ידברו בעד עצמם, אך מאחוריהם מסתתרים סיפורים מענינים השופכים אור לא רק על יוצריהם אלא גם על מעגלים אחרים הקשורים בהם, ואותם אביא על קצה המזלג. יהיו בעיקר שירים עבריים אך לא בהכרח. ללא ספק אוכל לומר שהשירים העיבריים, הם הם שמרגשים אותי ביותר. אפשר ליחס זאת לעובדה שגדלתי בארץ הקודש ויש חיבור מיוחד בין האוירה שיוצר השיר לבין זכרונות הילדות, הנופים, הריחות והאנשים בארץ שלנו. אני סבור שליוצרים בארץ יש סוג של כישרון לרגש שנובע ממה שמצוי בנו הישראלים – כנות, ישירות, אכפתיות, מן סוג של טבעיות נטולת מניירות. זהו הכישרון ליצר צליל שפורט על הרגשות הכי עמוקים שלנו. אני מאמין ששירי עם פונים בראש ובראשונה לבני העם שממנו נוצרו, כי רק הם יוכלו ממש להבינו והכי להתחבר אליו. אף על פי כן, קשה לי להאמין שאצל בני עמים אחרים ישנה התהודה ברמות הגבוהות ביותר בין העם ליוצרי תרבותו כשם שזה בעמינו… read more

הרקדן והשושנה

כתב: ספי יערן

silhouette-68477_640

הרקדן האוטומטי

הרקדן האוטומטי היה שיר שצביקה פיק סרב לשיר במשך שנים רבות. השיר יצא לבסוף בתחילת שנות השבעים. ברקע אפשר לשמוע את רותי נבון ולראות את צביקה מתופף כמו שלא ידעתם בכלל שהוא מסוגל. בסירטון הוא מארח את הרקדן המחונן, הפנטומימאי והשחקן ג'וקי ארקין שמופיע עם להקת הבנות שלו. אני אוהב את השיר ואת הריקוד. ג'וקי היה בוגר להקת פיקוד המרכז ופנטומימאי בכיתתו של מרסל מרסו האגדי, שגם שייקה אופיר למד אצלו. זוכרים אותו בעיקר מהסרט "מתחת לאף" עם משה אבגי ואורי גבריאל. הכרתי אותו היכרות שיטחית דרך אחותו גליה ארקין שהיתה מלכת היופי של ישראל והכירה את אבי. בניגוד למה שחושבים, ג'וקי לא היה הרקדן בתוכנית "עוד להיט" אלא היה זה שלמה רוזמרין (רוזה). ג'וקי היה איש שנוי במחלוקת ונפטר בתחילת 1996. נכחתי בשבעה עליו ברמת אביב. read more

צור קשר

כתב: ארז בנארי

skype

ברוכים הבאים לסיאטל, העיר בלי הפסקה (של הגשם). ובכן, בשלב זה בוודאי כבר שמתם לב שסיפורי הגשם הם קצת מוגזמים, ויש לנו לא מעט ימים יפים ונעימים. בתור תושבים חדשים, אתם בוודאי תוהים לגבי הרבה דברים, ובמדור זה ננסה לעזור לכם להתמודד עם חלק מהאתגרים הללו. והפעם, טלפוניה על קצה המזלג. רוב התושבים החדשים מארץ הקודש זקוקים לקשר קבוע עם המישפוחה שנשארה מאחור, ולכן נסקור כמה מהפתרונות הזמינים, הקלים והזולים ביותר לשימוש. read more

למה (כן) JDS

כתבה: רויטל שירי הורביץ

crayons

Photo by Ronen Engler

חינוך וזהות הם אחד הנושאים הכי מדוברים בינינו, הישראלים שחיים מחוץ לישראל, כשאנחנו מדברים על הילדים שלנו. כששני ישראלים נפגשים השאלה הראשונה היא "כמה זמן אתם כאן?" והשאלה השניה, "כמה ילדים יש לכם והיכן הם לומדים?" חינוך הוא ערך חשוב במעלה עבורינו, הרי ילדינו הם הדבר היקר לנו ביותר. read more

תקלה ברגשות מאת איילת ליפשיץ-פחיס

כתבה: חגית גלצר

תקלה_ברגשות(1)

חוץ מירושלמים שרגילים לבלגן של עיר הקודש המככבת בחדשות בדם ואש ותמרות עשן, לרובנו ירושלים היא סוג של חוץ לארץ. מקום זר ומוזר ולעיתים מפחיד. למשל 90% מהאנשים ברחוב הם בעלי חזות מפוקפקת מבחינה בטחונית. לרובם יש זקן, מבט רדוף בעיניים, תיק גב ענקי ומעיל, גם בקיץ. חשודים או לא חשודים? שלא לדבר על מערכת הכבישים והמחלפים החדשה והמשוכללת ששיפרה ללא היכר את זמני ההגעה לכל מקום. אם פעם היינו הולכים לאיבוד שעות בדרך אל הכותל, הרי היום ניתן להגיע לרמאללה או לשועפאט בדקות ספורות בלבד… read more

טעמי הסתיו

כתבה: חגית גלצר

anise-2926_640

נובמבר בפתח ואיתו עולים ניחוחות קינמון וציפורן מכל סטרבאקס רענן. אכן אין כמו קפה בטעם דלעת מתובלת לבשר את בוא סתיו. ומדובר פה בסתיו כהלכתו, עם עצים מרהיבי צבעים, רוחות סגריר ורטיבות שנמשכת עונה שלמה או יותר ולא הדבר החמקמק הזה שקיים בישראל רק בגני הילדים. שם דנים בכובד ראש במבשרי הסתיו,  בנחליאלי, בחצב ובעלי השלכת כשבחוץ שרב נעים שעשוי להפוך לסערה חורפית כהרף עין. שם גם מחכים בקוצר רוח ליורה, השנה הוא דווקא בא עם סכין… ולכו תתרגמו את הבדיחה העצובה הזאת לאנגלית… אין כאן אפילו מילה לגשם הראשון, הוא פשוט מעולם לא מפסיק. read more

1 11 12 13