מלכת היופי של ירושלים מאת שרית ישי-לוי

מלכת-היופי-של-ירושלים

ספר זה הומלץ לי על ידי אמא שלי שאהבה אותו מאוד, לדבריה זהו רב מכר שזכה להצלחה רבה בארץ. מיד נתקפתי דחף עז לקרוא את הספר ולא לאהוב אותו, סתם מן דווקא ילדותי שכזה. הרי פעם כל דבר שההורים אהבו סווג אוטומטית כמשעמם ובלתי מגניב בעליל. מן רפלקס מותנה שהולך ונחלש עם הגיל ועם תבונת השנים ובעקבותיה ההבנה שאנחנו יותר דומים להורים שלנו מאשר לילדים שלנו…

אין מה לעשות, אפילו ההורה המגניב ביותר (בעיני עצמו) זוכה ליחס מזלזל מצאצאיו הביולוגיים וחבריהם הקטנים. אפשר אפילו להגדיל ולומר שככל שההורה חושב שהוא יותר מגניב, כך הצאצא רוצה לקבור את עצמו מבושה… לא אחת אני מנסה להתבדח עם המתבגרת העצבנית המתגוררת בביתי ומעסיקה אותי, ללא תמורה הולמת, בשרותי הסעות והסעדה. בדרך כלל אני מצחיקה רק את עצמי, והחיוך שלי נמחק באחת אל מול מבטי הבוז המצמית שמשוגרים אליי ממה שהיה עד לא מזמן פרצוף חמוד ומעריץ.

כן, יחסי הורים – ילדים ואמהות – בנות בעיקר, הם נושא מורכב. הספר "מלכת היופי של ירושלים" מתאר, בין השאר, יחסים שכאלה בין כמה דורות של נשים מרשימות בנות הקהילה הספרדית של ירושלים. הספר מתובל בתאורי מאכלים מעוררי תאבון, מבושם בניחוחות שוק מחנה-יהודה וגדוש בספניולית עסיסית עם קורט אהבה אסורה. כמו תבשיל (סופריטו או אולי חמין-מקרוני?) שבושל על פתילייה מאז ימי התורכים ("ימח שימן וזיכרם…") וה"אינגלים" שהחליפו אותם ועד שנות ה-70 של המאה שעברה. קצת ארוך לפעמים, אבל מהנה ומרגש. תודה אמא קירידה!  (אמא יקרה בספניולית\לאדינו) 

להשאלה מן הספריה, לחצו כאן

.כרגיל, אם קראתם ספר טוב במיוחד בספריה, אנא שתפו את המדור והקהילה

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)