הרפתקאות בארץ הקודש

תענוגות קולינריים, בילויים, טיולים ושלל הרפתקאות בטיול השנתי המשפחתי לישראל

בר מצווה של האחין סידרה לנו ביקור חורף משפחתי בישראל, שימו לב, זוהי לא חופשה, אבל זה כן כיף גדול והזדמנות לחבר את הצאצאים האמריקאים לנוף ילדותנו, תבנית מולדתנו ומשפחתנו המורחבת והאהובה. אז מה היה לנו שם:

טיול ג'יפים ברמת הגולן

אין כאן מוקשים? שאלתי את המדריך. רק מעבר לגדר, הוא השיב ברוגע ואף הצביע לעבר כמה עיגולים מתכתים שבצבצו מתוך האדמה. אחר כך עברנו בשטח אש צה"לי שגודר בשלטים שכללו את המילים "סכנת חיים" או באנגלית DANDER. שוב חפרתי למדריך: זה לא מסוכן? מה פתאום, עכשיו שבת הוא השיב בביטחון. בין לבין גם ראינו נופים מדהימים, חרמון מושלג ומרשים ואפילו מעיין גאותרמי שפרץ לו ככה סתם כשאיזה קיבוץ העביר קו מים. המעיין יוצר שלולית רותחת שאפשר לטבול בה בהנאה ביום חורף קר ואם מסתכלים בזוית הנכונה מרגישים ממש איסלנד. אם מזיזים את הראש, רואים חבר'ה בתחתונים ואת הדרוזי החביב שהתמקם בפינה עם פיתות, לבנה, זעתר ואפילו נוטלה.

מימין, נוף קסום של מעין גאותרמי ברמת הגולן, משמאל, קצת פחות קסום

ארוחת בוקר ישראלית מושקעת של מלון  

הילדים התרשמו מאוד מהמבחר האינסופי, שולחן שלם של גבינות ודגים מעושנים, בר סלטים עשיר, פלטות חמות עמוסות בתבשילים כמו שקשוקה, פשטידות, מאפים ואפילו מגש שלם של כנאפה אלוהית. בנוסף, המבחר הרגיל של דגני בוקר, לחמים ופירות ושלל פינוקים והפתעות. מתוך כל המגוון האקזוטי בחר הבן שלי בפרוסת עוגת חנק שעמדה ליד המיחם שבת ופריכית אורז, אותה כרסם בהנאה. אני, לעומת זאת, שרצתי בחדר האוכל כשעתיים וטעמתי מכל הבא ליד.

ביקור בארומה או איך היינו חולמים שסטארבקס יראה

זר לא יבין את התענוג הפשוט בהזמנת סלט קצוץ עם טחינה ולידו כריכון סביח או פינוק של בורקס ונס של קפה עשוי כמו שצריך, ואז להגיד בקופה את השם "חגית" שמתקבל ללא שום הרמת גבות ומוכרז במומחיות וללא מבטא ברמקול למצהלות הילדים המשתאים. בכלל, נהננו מתענוגות קולינרים אניני חיך כמו פיצוחים חמימים וטריים מדוכן בשוק לוינסקי שם טעמו הילדים לראשונה קבוקים (רק 2 שקלים למאה גרם!) ומעדן חבושים בצורת מעוינים. הילדים גילו הסתגלות מהירה לסביבה וג'וניור הסב את חיבתו מהמבורגר יבש בלי כלום לפלאפל בלי שום תוספות. עוד נרשמה התלהבות בסופר מול מדפי המילקי והפתיתים על מליון סוגיהם.

פתיתים לכל דורש Photo by Hagit Galatzer

יש בישראל חורף והוא רטוב וקר

בעיקר קר בבית, כשיוצאים ממקלחת חמה היישר אל מרצפות קפואות. זאת אומרת, המקלחת תהיה חמה רק אם זכרנו להדליק מבעוד מועד את הדוד, שצריך גם לזכור לכבות אחר כך. הגשם עצמו ירד בממטרים עזים דווקא כשרצינו לצאת החוצה לטייל (השמש זרחה בכיף כשהיינו סרוחים רדומים בבית בימים הראשונים של הג'ט-לג) והחורף כולו יסתיים בטח בעוד יומיים עם הטיסה חזרה לסיאטל.

אנשים טובים באמצע הדרך

בסיור רגלי בקניון בכפר סבא, אחרי הרפתקאה בחדר בריחה בנושא הוביטים (120 שקל לאדם ומקבלים קפה בחינם), נתקל ג'וניור החולמני בעמוד וחטף בומבה במצח. אני והאחות הגדולה החנקנו חיוכים מעל ראשו וניחמנו אותו כמיטב יכולתנו. ג'וניור  מצידו, ישב על הרצפה ומרר בבכי. ראשונה עצרה אישה ערביה שהזדהתה כרופאה וביקשה לבדוק אותו, לאחר מבט חטוף היא הודיעה לנו שהוא יהיה בסדר ונפרדה בחיוך. אחריה הגיעו בני משפחה שבדיוק יצאו ממסעדה סמוכה והציעו להביא קרח. ומיד אחריהם יצאה מלצרית צעירה עם כוס מים עם קש צבעוני עבור הפצוע האמריקאי. בשלב זה, אחרי כל תשומת הלב והדאגה, ג'וניור כבר החלים וסיכמנו שבישראל האנשים הם הכי נחמדים בעולם!

עוד הספקנו לנסוע באוטובוס ולגלות שלנהג אין מושג לאן הוא מגיע (זה קו חדש מאתמול), לחגוג בר מצווה מרגשת לאחיין אחד ולזכות לפגוש גם באחיין חדש וטרי (מזל טוב לאחותי! ויפה מצדה שתזמנה את הלידה עם הביקור שלנו) לטייל בעיר הקודש (ג'רוסלים) ולהתארח במשכן הנשיא כדי להשתתף בשיעור תנ"ך של מיזם 929 ועל כך בפעם הבאה.

עיר דוד, בעיר העתיקה ירושלים Photo by Hagit Galatzer

בצירוף מקרים גורלי ועבודת הכנה מדוקדקת של יותר משנה, נשלחתי לכנס מהעבודה בשרתון תל אביב בסוף ינואר, אז אני נשארת כאן לעוד מספר שבועות. זה יהיה קשה אבל אל תרחמו עלי, אני אשרוד איכשהו…

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)