Fancy wondering in Seattle

Coffee with Alice in Wonderland

קפה בארץ הפלאות

יום שני בבוקר, רק מתחילים את שבוע העבודה. יושבת בקוביה האפורה שלי בבניין במרכז סיאטל. מנסה להתרכז בעבודה שמולי ללא הצלחה, כשאני שומעת בבירור קול שקורא לי ״Drink me”.

צוללת במחילת הארנב 29 קומות ועומדת בתור ארוך של אנשים כמוני, שאולי בשעות הבוקר המוקדמות ידעו מי הם, אבל מאז כבר השתנו מספר פעמים ואז הגיעו לכאן.

פוגשת את אחת העובדות החדשות שלנו ששואלת:

-״איפה כדאי ללכת פה לקפה?״

-״תלוי איזה קפה את רוצה. כאן יותר יקר, פחות טוב והרבה יותר אנשים מחכים בתור מאשר בקפה ממול.״

היא צוחקת אבל גם היא מצטרפת לתור מסיבת הקפה.

מזמינה הפוך. מסתכלת בשעון שוב ושוב כאילו שאני מאחרת לחזור לעולם השטויות שיצרתי לי.

רואה בין הממתינים את אחת המנהלות הבכירות. היא מזמינה ׳מיץ פרי הדרקון ומנגו׳. אחד הקלפים בחפיסה אומר לה: ׳משקה שמתאים לך׳

היא מחייכת אליו, כאילו מעריכה את התעוזה, אבל המבט שלה אומר משהו יותר בכיוון של ׳ערפו את ראשו׳ והולכת.

מישהו לא מוכר זוכה לקבל את ספל הנייר המהביל שלו והופך מיד לחיוך מהלך. תוך כדי פסיעה למעלית הוא משגר “Almost Friday, people"

ואצלי בראש עוברת המחשבה שכולנו מטורפים פה.

סוף סוף הבריסטה צועק: “Fancy! Fancy"

כנראה שזו אני היום. ניגשת מהר לקחת את כוס השיקוי המעורר. חוזרת לקוביה האפורה שלי, מרימה את הכוס לברך ואומרת לעצמי:

Happy unbirthday to me

לוקחת שלוק וחוזרת לעבוד.

 

Fanny Ben-Noon

Fanny Ben-Noon

פאני בן נון. הגעתי לא מזמן לרדמונד עם בעלי ושתי הבנות. בארץ גרתי בצורן, ישוב קטן בצפון השרון. כותבת כדי לגלות מה עובר לי בראש.
Fanny Ben-Noon

Latest posts by Fanny Ben-Noon (see all)