צוות הוואי ובידור – האי מאווי

 

שקיעה במאווי Photo by Hagit Galatzer

כבר יותר מעשור שאנו מתגוררים בארה"ב ומעולם לא היינו בהוואי. המחירים הגבוהים גרמו לנו להעדיף תמיד יעדים זולים יותר, כמו חופשת הכל כלול במקסיקו או ביקור מולדת (ההיפך מחופשה). השנה, דיכאון החורף היה חמור במיוחד ובסביבות סוף אפריל נשברנו והחלטנו שנוסעים סוף סוף להוואי. כמובן שכמה ימים לאחר הזמנת החופשה בחר הר הגעש קילוואה באי הגדול להתפרץ, ובגדול. היו קצת חששות אבל היינו אופטימיים ובחרנו להאמין שהר הגעש של מאווי שנקראת הליאקלה (כן, היא בת) תישאר בתרדמתה המבורכת ואכן כך היה.

בחרנו באי מאווי לאחר מחקר מעמיק ומסקנה שזהו האי המוצלח ביותר מבין שרשרת איי הוואי. סתם, בעצם חברים מקליפורניה נפשו שם באותו זמן ורצינו להיפגש. אבל מאווי אכן נחשב לבחירה טובה, בעיקר לביקור ראשון בהוואי. האי מעניק חווית חופים מדהימה לכל טעם – חופים טרופים עם דקלים, חול לבן ורך ומים בצבע טורקיז וחופים בעלי מראה פראי, סלעי בזלת וגלים מתנפצים. חופים מפונפנים ליד מלון מפנק וחופים מבודדים שאפשר להקים עליהם אוהל בחברתם של גולשי גלים צרובי שמש ופליטי שנות ה-60. בנוסף יש באי שמורות טבע רחבות ידיים, הר געש ענקי, יערות גשם טרופיים עם פרחים צבעוניים ומפלים נסתרים .וגם מלונות פאר, חנויות וקניונים, מסעדות ועוד ועוד והכל באנגלית ועם קליטה סלולרית לא רעה.

מימין חוף החול השחור Black Sand Beach ומשמאל Kaanapali Black Rock Beach  

אם אתם טסים בחברת האוויאן איירליינס, החופשה שלכם תתחיל כבר בעליה למטוס המקושט פרחים. גם הדיילות מקושטות בפרחים ומסבירות פנים וברקע מוסיקה מסורתית נעימה. אפילו סרטון הבטיחות של החברה מציג את נופי האיים. שמחנו לגלות שזוהי אחת מחברות התעופה האחרונות בארה"ב שמכבדת את נוסעיה בארוחה. אמנם רק כריך ושקית צ'יפס אבל גם זה משהו, בעיקר בטיסה של שש-שבע שעות (אל תבנו על הכריך אם אתם צמחוניים או שומרי כשרות). שדה התעופה הקטן של מאווי קיבל את פנינו בשמש עזה ובריזה נעימה ומכאן החל מסע הרפתקאות וגיהוצים בכרטיס האשראי, שדרוג קל לג'יפ בעל גג נפתח ויצאנו לדרך. 

תחנה ראשונה – קוסקו. כל מי שהיה בהוואי בעבר המליץ לעצור בחנות הענקית שממוקמת ממש ליד שדה התעופה, כי מחירי המזון באי יקרים להחריד. כמובן, רק אם בחדר שלכם יש מטבחון ובכוונתכם להכין ארוחות. מומלץ לא להגזים בקניות. אנחנו הגזמנו ורכשנו אוכל לגדוד שאת חציו זרקנו ביום האחרון. בכל מקרה הרגשנו שחסכנו כי כל ארוחה במסעדה עלתה בסביבות מאה דולר, אם לא יותר.

בקוסקו גם רכשנו שנורקלים וסנפירים. אפשר גם לשכור ציוד ליד המלון או בחנויות הצלילה הרבות. בראשנו חלפה המחשבה להחזיר את הציוד לקוסקו בתום החופשה ובמו עיני ראיתי אנשים שעשו זאת ללא בושה (וגם החזירו בקבוק יין חצי פתוח!) אך החלטנו לשמור את הציוד לפעם הבאה. 

המלון שהזמנו היה בחוף קאאנאפלי המרוחק כארבעים דקות נסיעה משדה התעופה בחלקו המערבי של האי. זהו חוף מקסים באיזור הידוע במזג האויר הנוח שלו (יחסית לא גשום…) מה שכן, הוא טיפה מרוחק מהאטרקציות המרכזיות באי, הר הגעש הליאקלה והדרך להאנה שנמצאות במזרח האי. יש גם מצבורי מלונות וחופים קרובים יותר לשדה התעופה מה שעשוי לחסוך קצת נסיעה והשכמות אכזריות, ראו בהמשך.

חוף קאאנאפלי, כחול וטורקיז מסנוורים Photo by Hagit Galatzer 

עלינו על בגדי ים ומיד ירדנו לחוף הציורי ולגלי הטורקיז. המים קרירים ונעימים אבל השמש קטלנית. הקרינה בהוואי חזקה במיוחד, מומלץ להתמרח בקרם הגנה בכל שעות היום. שימו לב לסוג, מתברר שטונות של קרם הגנה נשטפות למימי הוואי בכל שנה ופוגעות בשוניות האלמוגים. כדאי לברר מראש ולהצטייד בסוג מתאים, כמו למשל, ד"ר פישר הישן והטוב שקנינו בישראל. בדרך לים ולבריכה תוכלו לראות את נזקי השמש במגוון כוויות בדרגות שונות על המשתזפים חסרי הזהירות. גם אנחנו, שהתמרחנו בקביעות נשרפנו. מומלץ להצטייד בחולצות גלישה בעלות שרוול ארוך ולמרוח גם את הבטן וקצה הגב.

המים והחוף מדהימים כשלעצמם אך אם תחבשו מסיכת צלילה ותכניסו את הראש פנימה תזכו לחוויה מפעימה. אם אתם ברי מזל תפגשו אולי הונו אצילי (צב ים) או איזה הומוהומו נוקונוקו אפואאה (הדג הלאומי של הוואי). הראות במימי מאווי מצויינת ויש מה לראות, אפילו סתם בחוף ליד המלון.

מולוקיני, אתר צלילה ושנורקל פופולרי Photo by Hagit Galatzer

כדאי גם לצאת לשיט יעודי לאיזורים מיוחדים. האי מולוקיני, מכתש של הר געש קדמוני שרק חציו נראה על פני השטח, הוא יעד צלילה ושנורקלים פופולרי. מגוון כלי שיט יוצאים לאתר כל יום והמים שורצים בצוללנים ומשנרקלים, אבל גם בדגים צבעוניים. בחלק מהסירות תקבלו גם הדרכה, סנובה, ואוכל – והמחירים בהתאם. כדאי לבדוק ולהשוות מחירים, אנחנו שטנו בספינה גדולה ונוחה בשם קליפסו. שימו לב, הסירות יוצאות לדרך מוקדם בבוקר ממעגן מאאליאה, לכבוד התענוג השכמנו בחמש וחצי בבוקר! 

לאחר השנירקול במולוקיני שטנו גם ל"עיר הצבים", איזור מול החוף של מקאנה שכשמו כן הוא, מלא בצבי הים הנהדרים של מאווי. בעלי החיים המלכותיים והגדולים שוחים להם באצילות מתחת למשנרקלים. ואם צב כזה מנסה לעלות לפני המים כדי לשאוף אויר (בממוצע כל שעתיים) עליכם לפנות לו מיד את הדרך בכבוד הראוי לבן המקום שאתם אורחיו. חוויה נהדרת ובלתי נשכחת. אחרי השיט, אם עדיין יש לכם כוח לאחר ההשכמה הנוראית, אפשר לבקר באקווריום של מאווי Maui Ocean Center שממוקם ממש ליד המעגן. כמה שעות של חוויה נחמדה לכל המשפחה.

בריכה קסומה ומפלון, ממש בצד הכביש, בדרך להאנה Photo by Hagit Galatzer 

הדרך להאנה – אחת האטרקציות המרכזיות במאווי, בדגש על הדרך, לא העיר. יופי של טיול שלוקח יום שלם (צריך לקום מוקדם, שוב!) ומלא בעצירות בפינות חמד קסומות, מפלים נסתרים, בריכות חבויות, מערות מסתוריות וחופים מדהימים. הכביש עצמו ציורי ועובר בין גשרים של מסלול אחד, יערות גשם ונופים טרופיים בירוק עז. מומלץ לרכוש את האפליקציה הייעודית שאקה גייד Shaka Guide ולזכות במדריך פרטי ומשעשע שמעניק טיפים והדרכה מדויקת היכן לעצור ומה לעשות. הבעיה היחידה, זוהי דרך פופולרית ומלאה בתיירים, וכולם משתמשים באותה אפליקציה ועוצרים באותם מקומותעדיין, חוויה מומלצת שתיקח אתכם לאתרים קסומים כמו חוף החול השחור (זהירות, גלים עזים) ואתר שבע הבריכות הקדושות (למרבה הצער, סגורות לשחייה). לא לשכוח לתדלק בתחילת המסלול ולהביא מגבות, בגדי ים, קרם הגנה וכסף מזומן. ברוב החנויות ודוכני המזון בדרך לא מקבלים אשראי.

מבט פנורמי של הבלואו-הול בחוף החול השחור המיוחד Photo by Hagit Galatzer 

הר הגעש הליאקלה – הר הגעש הרדום של מאווי שמתנשא לגובה של כ-10,000 רגל ומציע חווית נופי בראשית מדהימים והרגשה של קצה העולם. האטרקציה המרכזית היא צפייה בזריחה מראש ההר. מאחר והזריחה מתרחשת בערך בחמש וחצי, יש לצאת לדרך בשעה שתיים לפנות בוקר וגם להצטייד באישור מיוחד שיש לרכוש מראש. אנחנו התעצלנו (להגנתנו, לא היו אישורים לרכישה בחודש הקרוב) ויצאנו לדרך רק בשמונה בבוקר. החוויה עדיין מדהימה ומצדיקה את הנסיעה הארוכה בדרך המתפתלת. כדאי להצטייד בתרופות נגד בחילה ולכאבי ראש בגלל הגובה הרב. טיפ חשוב שלמדנו מאפליקציית שאקה גייד: שימרו את כרטיס הכניסה לפארק הליאקלה ותוכלו להשתמש בו שוב במרכז המבקרים ואתר שבע הבריכות הקדושות שבסוף הדרך להאנה, ולהיפך (במהלך 3 ימים). חיסכון משמח של 25 דולר!

מימין, המכתש המרשים של הליאקאלה, משמאל, לטייל על גג העולם בין עננים Photo by Hagit Galatzer 

בכלל כדאי לנצל את הג'ט לג הקל (3 שעות הבדל מהחוף המערבי) ולצאת לטיולים המוקדמים בימים הראשונים, אחר כבר תתרגלו לזמן האי ולא תשושו להשכים קום. הליכה על שפת הים מוקדם בבוקר גם היא חוויה נפלאה מומלצת והכי חשוב – חינמית. עוד בגזרת החינמים – שקיעות מדהימות וקשת בענן שלוש פעמים ביום באדיבות השמש והגשם (כמה דקות של ממטרים עזים או זרזיף חלש ומרענן).  

אחרי שישה ימים גדושים בפעילות ושמש, נעצבנו לחזור לסיאטל הקרירה. אבל יש לי הרגשה שעוד נחזור לכאן מאהאלו מאווי, נעמת לנו מאוד. 

מסעדות מומלצות: "דה קיטשן" Da Kitchen ליד שדה התעופה, מנות נדיבות וטעימות של אוכל מקומי משובח. סושי "מיסו פאט" Miso Phat שבחוף קאהאנה, תגיעו כשעה לפני שאתם מתים ברעב כי אי אפשר להזמין מקום מראש ויש המתנה ארוכה

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

96 − 92 =