נשף השנה

חודש של ארועים היסטוריים ומכוננים עבר עלינו. בשעה טובה זכינו באירווויזיון בפעם הרביעית בתולדות ישראל. נקווה רק שהאירוח בשנה הבאה, בירושלים הבנויה, לא יגרום לפשיטת רגל כמו שקרה ב1979. באנגליה נערכה חתונת השנה בין נסיך אנגלי לשחקנית פשוטת עם. לא ברור מי התרגש יותר, בני משפחתה של מייגן (אלה שהוזמנו) שפגשו את מלכת אנגליה, או בני המלוכה שפגשו את אצולת הוליווד: אופרה ווינפרי, ג'ורג' קלוני וסרינה וויליאמס. אך האירוע המרגש והיוקרתי עוד לפנינו, הפרום, הלא הוא נשף הסיום של בית הספר התיכון. 

לנשף כמו לנשף, צריך שמלת ערב מפוארת, כזאת שלא הייתה מביישת את מייגן מרקל בקבלת פנים בארמון. זאת אומרת, לא באמת צריך, אפשר גם לרכוש סתם שמלה יפה, במחיר שפוי, ולהיראות נהדר, אך זה אומר לסבול מטראומה כל חייך שכן לא חווית פרום כהלכתו, דהיינו, הטרפת ההורים והוצאת כסף רב. לשיטתה של בתי היקרה, אסור לקנות שמלה בחנות כלבו, כי שם יקנו כולן וידוע לכל סלבריטאית מתחילה שאין אסון גדול יותר מהופעה בתלבושת שמישהי אחרת לובשת. בעצם, זה יותר גרוע אם המישהי השנייה נראית יותר טוב…

לכן נכנסנו לחנות ייעודית לשמלות כלה וערב, טעות גורלית עליה אשלם ביוקר, תרתי משמע. הכניסה לא סימנה טובות, החנות הקטנה הכילה מספר גלגלים ועליהם שמלות בשלל צבעי הקשת ומגוון מוכרות שוחרות לטרף. "בגלגל הזה שמלות יקרות, ובגלגל השני יקרות מאוד…" אמרה מוכרת זריזה במאור פנים כשהיא מחשבת בראשה חישובי עמלות שונים. מיד אסרתי על בתי אפילו להציץ בגלגל השני.

רוב השמלות היו מפוארות ומנצנצות למדי, ונראו יותר כמו תחפושת מושקעת מאשר שמלה לאירוע אמיתי. ניסיתי לעזור ולהציע הצעות, אך הצצה בתג המחיר של כל שמלה ששלפתי, גרמה לי להחזיר אותה מיד לגלגל בזעזוע. במאמצים וחיטוטים מצאתי סמרטוט אחד ארוך בתכלת שלא הצריך משכנתא. הילדה העיפה בו מבט מזלזל וצעדה בגאון לתא המדידה עם שלל שמלות שנלקחו היישר מהסט של משחקי הכס. 

נכנעתי למר גורלי והתישבתי להמתין כשלצידי הורים נוספים במצב דומה של כספומט כנוע. לפתע נפתחה דלת התא ואל החדר פסעה מעדנות אישה צעירה ומרשימה, בשמלת קטיפה דרמטית בגוון ירוק יער, עם שובל הוליוודי ושסע מעודן. רגע, זאת בתי! להיכן נעלמה התיכוניסטית המחוצפת והמרושלת שהייתה כאן לפני רגע?

בקופה עוד העזתי למלמל שכדאי לנסות עוד חנות ואולי להשוות מחירים אך ידעתי שהפור כבר נפל. אז גם התגלה שיש צורך בתיקוני התאמה, נעלי עקב, איפור, שיער ועוד כיוצא באלה זוטות והוצאות. כדי להמתיק את העסקה, הבטיחה בתי שתלבש את השמלה שוב באירועים אחרים. מתי? בבריתה של הבת של מייגן? מקסימום בבר מצווה של האחין בדצמבר, בארץ. דמיינתי את השמלה בעלת השובל נשרכת בשבילי הקיבוץ המאובקים וחייכתי לעצמי.

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

+ 55 = 60