מגדל של קוביות

והקוביה עומדת על כנה Photo by Ethan Galatzer

הקוביה של רוביק או כמו שקראו לה אצלנו, הקוביה ההונגרית,  הפציעה בחיינו אי שם בשנות ה-80 המוקדמות, עת כבשה את העולם ואת ישראל בסערה. בימים הראשונים התענגתי על הקוביה והערצתי את פאותיה הצבעוניות והסדורות להן בשלשות. מדי פעם הייתי מסובבת סיבוב אחד או שניים בחרדת קודש ומיד מחזירה למקום בהקלה. עד שיום אחד, ולא ברור איך זה קרה, האם בהיסח הדעת סובבתי שלושה סיבובים או שמא אחי הקטן אשם במחדל הנורא, אך הקוביה התבלגנה. נסיונות התיקון גרמו למצב להחמיר ואחרי שכל בני הבית ניסו ללא הצלחה לפתור את החידה, הפכה הקוביה לקליידוסקופ צבעוני ומעורבב בשלל צבעי יסוד.

התסכול והאכזבה האיומים זכורים לי עד היום. בעיקר תהיתי בעצב למה אין הוראות למשחק הארור? בתור ילדה חובבת סדר וניקיון, שאפתי להחזיר את הקוביה לאלתר למצבה ההתחלתי והמסודר. לאחר שהתיאשתי ממציאת פתרון בדרך המסורתית, נשקלו אופציות אחרות ואגרסיביות יותר. בחינה מדוקדקת של הצעצוע המרגיז גילתה ריבועי פלסטיק קטנים ושחורים ועליהם מדבקות באדום, כחול, ירוק וצהוב. בפרץ של גאוניות קילפתי בעדינות את המדבקות, הדבקתי בחזרה בסדר הנכון ובא לציון גואל.

והנה, כאילו לא חלפו עשרות שנים, חזרה הקוביה הערמומית לביתי. ג'וניור הוא חובב של ספר השיאים של גינס שמקדיש עמודים על עמודים לתופעה ההונגרית המפורסמת. אתגר הקוביה עצבן כנראה אנשים רבים שמצאו להם תכלית בחיים, להחזיר אותה למצבה המקורי, ויפה שעה אחת קודם. השיא הנוכחי עומד על פחות מחמש שניות! ויש גם שיא של פיתרון בעיניים עצומות או בעזרת כפות הרגליים (?!) הילד השאפתן הזמין אותה לעצמו כמתנה ליום הולדתו ה-10.

הבטתי בחרדה בג'וניור הפותח את האריזה בהתרגשות ומלטף את הקוביה המבריקה בהערצה. ידעתי בדיוק מה יקרה, הפאות הצבעוניות יתערבבו והקוביה תתלכלך בטביעות ידיים מזיעות המנסות נואשות להחזיר את הסדר על כנו. רציתי להציל את ילדי מהגורל האכזר המצפה לו, התסכול, הדמעות. מצד שני, התלבטתי, איך ילמד להתמודד עם העולם האכזר אם אגן עליו תמיד? בכל מקרה, כבר ראיתי אותו בעיני רוחי, בבגרותו על ספת הפסיכולוגית, מתלונן על אמו הבלתי החלטית.

בינתיים, נקט הילד בגישה זהירה וסיבב את הקוביה קלות לכל צד ומיד החזיר למקום. התגאיתי בו מן הצד בשקט, אבל אז פתאום סיבב שלושה סיבובים פתאומיים והפסיק בחדות. עצרתי את נשמתי, אשר יגורתי בא לי, התסכול, הפסיכולוגית וכו'. לא רק זאת, הקוביה החדשה היא נטולת מדבקות! מה יהיה? הילד העירני חלף על פני בעליזות ובידו הקוביה המעורבבת. שכחתי שבעוד שלצידי עמדו מקורות מידע ועזרה מצומצמים: הורים, ילדים בכיתה ואנציקלופדיה בריטניקה, הרי שלצידו של ג'וניור עומדים פלאי הטכנולוגיה: גוגל ויו-טיוב. הילד, שירש גנים של מהנדס מצד אביו, בחן בעניין מספר סרטי הדרכה בנושא וללא היסוס, פירק את הקוביה לגורמים ובנה אותה חיש קל מחדש, מסודרת למהדרין. האמת, התרשמתי.

תצוגת קוביות מוטנטיות Photo by Hagit Galatzer

למחרת שוב התבלגנה הקוביה (זה קורה לה מעצמה, כנראה בלילה), ג'וניור שמאס בפירוק וההרכבה גוזלי הזמן מצא פיתרון חדש. מסתבר שאם תקישו בגוגל Rubik’s cube solver  תמצאו לא אחת, כי אם מספר אפליקציות שפותרות את הבעיה. מקישים ביד קלה את קומבינצית הצבעים על הקוביה שעל המסך (זה דורש קצת התמצאות מרחבית, אני מודה) לוחצים על כפתור ומקבלים הוראות מסודרות להחזרת הקוביה למצבה הלא מבולגן. המצאה שחשבתי עליה כבר מזמן…

ג'וניור מבחינתו כבר פתר את החידה והתקדם לקוביות נוספות, מין מוטציות מפחידות כמו קוביות 4X4 ו 5X5, קוביה שהיא בכלל פירמידה והשיא, קוביה שכולה בצבע אחיד של זהב יוקרתי, ומורכבת ממרובעים בגדלים שונים. ספוילר אלרט, לקובית הזהב אין solver ונחשו מה קרה כשהיא התבלגנה והפכה לפסל שולחני אבסטרקטי ומהודר? שמחתי לגלות שלמרות התקדמות הטכנולוגיה, עולם כמנהגו נוהג ונותרנו אנושיים, עדיין.

מוקדש באהבה רבה לאיתן בן ה-10

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

+ 5 = 11