ביקור חורף בלוונוורט' – (פייק) בוואריה הקטנה של וושינגטון

בוואריה המקורית Photo by Pixabay

מי צריך טיול באירופה הקלאסית כשאפשר לנסוע שעתיים מזרחה מסיאטל ולהגיע לעיירה בווארית טיפוסית, על בתיה המקושטים בכרכובי עץ מגולפים וצבעוניים ובתי מרזח עם כוסות ענק מקציפות של בירה, מוגשות בידי נערות בשמלות כפריות, עמוקות מחשוף ועטורות מלמלה. הייתם רוצים לחשוב שאת העיירה הציורית הקימו ייקים נוסטלגים שהתגעגעו לשניצל פריך ונקניקיות, אך האמת היא שהעיר לוונוורט' הפכה לכפר אלפיני אותנטי רק בשלהי שנות ה-60, לאחר החלטה עיסקית של פרנסי העיר שניסו למנוע קריסה אחרי שנים של דעיכה כלכלית.

ההימור התגלה כמוצלח ולוונוורט' Leavenworth הפכה ליעד תיירותי, עם כמיליון תיירים בשנה המגיעים לעיר למגוון פסטיבלים שונים ומשונים, טיולי קיץ בהרים ובאגמים, ספורט חורף או סתם שוקו חם וסיור שופינג. אנחנו הגענו לסופשבוע משפחתי קצר שכלל לילה בעיר ולמחרת, סיור אתגרי של אופנועי שלג בחיק הטבע. ההרפתקה מתחילה כבר בדרך לעיירה. וויז הובילה אותנו בדרכים צדדיות בין חוות, אסמים, סוסים ופרות, ממש כמו במושב, עם מקומות בעלי שמות משעשעים כמו Gold Bar, Sultan, Startup. בעיקר התלהבנו מהעיירה סטארטאפ, ומייד רצינו להקים שם פארק תעשיה ומדע לחברות היטק, רק תחשבו איזו כתובת מדליקה תהיה על כרטיסי הביקור…

כדי להגיע ללוונוורט' צריך לעבור את רכס הרי הקסקיידס במעבר סטיבן (סטיבנ'ס פאס). עם העלייה בגובה מורגשת צניחה משמעותית בטמפרטורות מה שמבטיח כמויות שלג בלתי מבוטלות. שלג זה דבר נפלא, כשעושים סקי למשל, ואכן יש במקום אתר סקי נחמד. שלג וקרח על הכביש, זה כבר סיפור אחר. בימים של עבירות קשה, יהיו במעבר הגבלות תנועה ואפילו סגירה מלאה, במצב של סכנת מפולת שלגים למשל. רכבים ללא הנעת 4X4 מחוייבים בהתקנת שרשראות ובכל מקרה, צריך לנסוע בזהירות מירבית, בעיקר בזמן עקיפה. מומלץ לבדוק את תנאי הפאס באתר מבעוד מועד ולא לזלזל בהוראות, בדרך ראינו מגוון כלי רכב תקועים בערימות שלג או בתאונות.

עם ערב הגענו למלון הציורי ומיד חשבנו שטעינו בתאריך. את פנינו קידם עץ קריסמס מושלג שפיאר את הלובי ולצידו מזחלת שלג מרופדת בפרווה לבנה, למיטב זכרוני אנו בסוף פברואר. במבט מקרוב, ראינו שעץ האשוח אכן מקושט בלבבות אדומים לחג הולנטיינס. אחד מאורחי המלון ביקש רשות לנגן בפנסתר הכנף שניצב ליד האח המבוערת. הוא הורשה לנגן בשני תנאים, יותר מחמש שנות נסיון בנגינה, ושלא ינגן בשום אופן שירי קריסמס…

מסתבר שבלוונוורט' חוגגים את חג המולד כל עונת החורף, החל מנובמבר ועד מרץ לערך. העיר כולה הייתה עדיין מקושטת באורות צבעוניים שהפכו את ההליכה לארוחת הערב לנעימה, למרות הקור העז. בכלל, מומלץ לשוטט ברגל ברחוב הראשי ולדגום את החנויות הקטנות. יש לזכור שמדובר ביעד תיירותי ולכן המחירים יהיו בדרך כלל גבוהים ביחס לתמורה. בעקבות המלצת "נערת הכפר" מהמלון, הגענו למסעדה האיטלקית Visconti's שכללה גם חנות נקניקים וגלידרייה (?), ואכן היה סביר ויקר, כמצופה.

קריסמס בפברואר וקיטש צבעוני ונהדר בלוובנוורט' Photos by Hagit Galatzer

מלון Enzian Inn לעומת זאת, ענה על כל הציפיות. נכון שהוא לא היה חדש או מפואר, בכלל, ולכן נהננו מקולות שכשוך ופכפוך פסטורליים של האורחים שהתרחצו בקומה מעל, שכיסו קצת על טרטור המזגן המרעיש. אך הכל התגמד כשקמנו לבוקר של שלג לבן ורך ולהיסטריה קלה, איך נצליח לחזור הביתה אם יסגרו את סטיבנ'ס פאס??? כדי להסיח את דעתנו, בדקנו את מתקני המלון, בריכה מחוממת מפוארת, מגרשי ספורט, פינג פונג וגולת הכותרת – חדר אוכל רחב ידיים בו תוכלו להנות מארוחת בוקר של אומלט טרי כבקשתכם ומגוון מאפים טריים המוכנים במקום. שבלולי הקינמון שדגמנו בדיוק יצאו מהתנור והיו מופת של בצק חמים ורך, מתוק במידה ונמס בפה. לא מזכיר בכלל את גושי הבצק התעשייתי עם תועפות ציפוי הסוכר שמוכרים בקניון.

בשעות 8:15 ו9:15 בדיוק, מתיצב במרפסת חדר האוכל דוד חביב בלבוש גרמני מסורתי (גרביים עד הברך, מגבעת טירולית וכו') להופעה של אלפהורן, קרן הרים אלפינית, באורך של 2.4 מטרים. הדוד עמד על המעקה בצורה קצת מסוכנת, אך הפליא לנגן בקרן הארוכה. המוזיקה והשלג תרמו לאווירה, ולרגע באמת הרגשנו אירופה.

נגן האלפהורן מחרף את נפשו על מעקה המרפסת במלון Photo By Amit Galatzer Enzian Inn

מאחר ואופנועי השלג הוזמנו רק לשעה שתיים וחצי, נותרו לנו מספר שעות להסתובב בעיר, לספוג קצת אווירה בחנויות המזכרות, במאפית הפרצעל ובסטארבקס בעיצוב בווארי מקורי. נהננו כל כך עד שכמעט שכחנו את השניצלים המפורסמים. השניצלים, לאו דווקא מחזה עוף, מגיעים בעובי אחיד ומדויק של חצי סנטימטר ובתוספת מסורתית של כרוב ושפצלך, מעין כופתאות בצק קטנות, לחובבי הז'אנר. הילדים, אמריקאים שכמותם, הזמינו ונהנו מהמבורגר וצ'יקן נגטס.

עזבנו את העיר ונסענו לMountain Springs Lodge  לרכיבה על אופנועי שלג. סתם סחבנו איתנו ביגוד חם שכן המקום מצייד את רוכביו בכל מה שצריך: חליפות סקי, מגפיים, כפפות וקסדות מגן. התלבשנו היטב ויצאנו אל הקור ואל האופנועים. לאחר הסבר, קצר מאוד לטעמי, יוצאים לדרך. בהמלצת המדריך האדיב, חסרי ניסיון ירכבו בתחילת השיירה ולכן התייצבתי מיד על האופנוע הראשון. לחיצה קצרה על כפתור כתום והאופנוע מניע בנהמה.

כדי לנוע קדימה יש ללחוץ עם האגודל על דוושה קטנה בידית הימנית של הכידון. לחצתי, לא זז. לחצתי קצת יותר חזק, בקושי זז. לחצתי יותר חזק, והאופנוע זינק קדימה בחוסר שליטה כשאני מצווחת באימה. מיד הרפיתי מהאגודל כמו שהמדריך הסביר והאופנוע האט ועצר. מחמת הבושה ומכיון שהיו מאחורי בשיירה אנשים זרים, בנוסף לבני משפחתי היקרה, מיד אספתי את עצמי ונסעתי אחרי המדריך, כשאני מקפידה אפילו להישען על הכידון בסיבוב כמו שלימדו. אחרי חצי דקה המדריך סימן לעצירה. העפתי מבט אחורה וראיתי את הרוכב השני בשיירה תקוע בין סבך העצים אחרי שאיבד שליטה על האופנוע בסיבוב. כל כך שמחתי שזאת לא אני!

יצאנו שוב לדרך והפעם, בטחוני העצמי עלה פלאים, נתתי גז בעזרת האגודל והרגשתי מינימום בלזוזיאק (רוכב שטח מפורסם). בדרך צלחנו מכשולים שונים כמו מעבר מתחת לעץ שנפל, גשרים ובורות. בשלב מסוים איבדתי תחושה באגודל, אך למי איכפת, נסעתי בגאווה ובעזוז במה שלדעתי היתה מהירות מטורפת. כשעצרנו להצטלם, הגיעה בתי שרכבה בסוף השיירה עם בעלי הניסיון ונזפה בי בעצבים "את נוסעת נורא לאט ומעכבת את כולם, אולי תתני גז?"

רוכבים מיומנים יותר, יכולים לשכור אופנועי שלג ולצאת לרכיבה עצמאית, אך למי שלא מכיר את תוואי השטח, בעיקר כשהשבילים והשילוט מכוסים שלג, מומלץ לצאת עם מדריך, המחיר זהה חוץ מהטיפ. הרכיבה מותרת מגיל 16 ומעלה, ולא בודקים רשיון נהיגה…

אחרי קפה טוב ושוקו חם יצאנו לדרך חזרה הביתה. סטיבנ'ס פאס היה פתוח אך בשל החשש ממפולות שלגים, והקרח והשלג על הכביש, התנועה התקדמה באיטיות רבה. לאחר נסיעה מייגעת ומלחיצה חזרנו הביתה, עייפים אך מרוצים. בדרך נזכרנו, שכשגרנו במישיגן, היתה שם עיירה גרמנית זהה לחלוטין בשם פרנקנמוט', כולל השניצלים והבנק והמקדונלד עם השלטים בעיצוב גרמני עתיק. לא מקורי, קיטשי בעליל ועדיין כיף גדול לכולם.

 

 

 

 

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

32 + = 41