הגדי האחרון

זה רוגלעך ברקע??? Photo by Pixabay

בעודי צופה בפרק מספר שמונה בסאגת הטרילוגיות של מלחמת הכוכבים: הגדי האחרון או בשמו הרשמי "אחרוני הג'דיי" (נשמע מוזר באותה מידה) בקולנוע מפנק עם כורסאות מתכווננות ומלצר אישי המביא מטעמים ושתיה מתפריט עשיר, נזכרתי בחווית הקולנוע של ילדותי. גם שם לא היו הסרטים עיקר החוויה אלא האוכל, או יותר נכון, הצידה לדרך.  

אמי, שתהיה בריאה, הושפעה קשות משתי סבתות שראו בפיטום משפחתם יעוד ושליחות. לא ברור אם האשם במוראות השואה, בזוועות תקופת הצנע או באמונה הכללית הרווחת באותם ימים שכדי להיות בריא על האדם לאפסן בגופו רזרבות של שומן לימי צרה ומחלה. רזרבות שהיום אנו מכנים בשם עודפי שומן ונלחמים בהם על בסיס יומיומי בג'ים. פילוסופית הפיטום המשפחתית גרסה גם שאוכל שנקנה מחוץ לבית הוא מלוכלך ובלתי מזין ושלא לדבר על יקר. בקיצור, להצגה יומית של סרט באורך מלא הצטיידה אמי בסל פלסטיק צבעוני והעמיסה בו מבחר סדוויצים, פירות העונה, חטיפי במבה-ביסלי וטרופית בטעם תפוח. את כל הכבודה הנ"ל סחבה אמי במשך חצי שעת ההליכה לבית הקולנוע נעמן בראשון לציון. כי בעצב תלדי בנים ותפטמיהן.

אחי אני נאלצנו לדחוס לקרבנו סנדוויץ' ופירות לפני שזכינו בחטיף, למרות שכל מה שרצינו היה בכלל לקנות פופקורן במזנון בהפסקה. אכן היו אלה ימים מאושרים חשבתי, בעודי חותמת על חשבון הארוחה שחיסלנו בזמן שלוש שעות הקרנת הסרט: מיני המבורגרים, קוביות סטייק על מקל, צ'יפס, פיצה, קולה וכמובן פופקורן (דווקא חינמי), ארוחה שהסתכמה בסכום הקניות השבועי של משפחה ממוצעת. בסרט הבא אביא סל עם צידה מהבית…

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

− 3 = 1