לונג דיסטנס שעובד – ישראלים אמריקאים אוהבים ומחזקים את ישראל מרחוק

וושינגטון די סי, בירת ארצות הברית של אמריקה. קפה סטארבקס בכוסות קרטון, חליפות ועניבות, הבית הלבן. בין בנייני העיר העתיקים בעלי העמודים היוונים מרשימים, משרדי הממשלה והמוזיאונים, במרכז כנסים עצום ומפואר, נערך הכנס הרביעי של IAC Israeli American Council

מכל קצוות אמריקה התקבצו ובאו ישראלים ויהודים אמריקאים כדי להכיר ולהתחבר, לשמוע ולספר ולהרגיש בבית. כי באיזה עוד כנס תוכלו לשמוע סיפור תלמודי, לצפות בסרט מצמרר על לוחמי שייטת 13, להשתתף בפאנל סוער על יהדות, זהות ומגדר עם מירב מיכאלי וציפי חוטובלי ולסיום, לפרוץ בשירה אדירה עם עינת שרוף ורמי קליינשטיין???

וכל זאת לא בתל אביב או בירושלים, אלא כאן בארה"ב.

מספרת הגר לוי, בוגרת המחזור הראשון של תוכנית גוונים סיאטל, שזו לה השנה השנייה בכנס: הכנס מאפשר לי העשרת ידע, התרוממות רוח וזריקת אנרגיה במחיצתם של אנשים השותפים לאהבת המולדת שלי ולחשיבות הערכים היהודיים בהם אני מאמינה. הניתוק הזמני מהשגרה תמיד מבורך והדוגמא האישית לילדים לפנות זמן למה שחשוב לעתידנו ולעתידם, משאירה חותם משמעותי

הופעות, פאנלים סוערים וחברותא Photos by Hagit Galatzer

במפגשים ובפאנלים היה אפשר לפגוש ישראלים-אמריקאים מקהילות שונות ברחבי ארה"ב, ללמוד על פעילויות ויוזמות מקומיות ולתאם שיתופי פעולה מבורכים. כמו נילי ומיכל מפילדלפיה ששוקדות על אתר וניוזלטר קהילתי  בהשראת הסיאטלון, או פרוייקטים כמו מועדון בר-בת מצווה או בית מדרש חילוני שהחל לפעול במספר ערים, כולל בסיאטל. הידעתם שבפילדפיה למשל, יש קבוצת בשלניות (מכונות גם "המאמות של פילדלפיה")  בהנהגת דבורה המקסימה, שמכינות בצוותא אוכל מרוקאי משובח לארוחת שישי ישראלי קהילתית? יוזמה ששווה לאמץ…

אז מה קורה כשישראלים נפגשים? מגלים בהתרגשות שבעצם אנחנו שנינו מאותו הכפר ומתחברים בקרבה בלתי אמצעית. כמו ענבר מניו ג'רזי (לשעבר ולנצח סיאטל) שפגשה את סיון מקולורדו. "את נורא מוכרת לי" אמרה סיון, "היית מדריכה שלי בקייטנה במגדל העמק כשהייתי בכיתה א'!"

זהות היא בראש ובראשונה השפה העברית, אבל זה לא מספיק, אם חיים פה צריך לחשוב גם על איך להיות יהודי בגולה.

בארוחת הבוקר פגשנו זוג מרשים מבוסטון, נורית וקובי גילון, ותוך דקות התפתחה שיחה מרתקת וכנה על דור שני ושלישי בארה"ב, חינוך הילדים, זהות וכו'. נורית וקובי מתגוררים בארה"ב כבר שלושים שנה ויש להם תובנות רבות על החיים כאן. "זהות ישראלית ויהודית לא יכולה להתקיים בלי ידיעת ולימוד השפה העברית" אומרת נורית שעבדה כמחנכת ומורה לעברית, "אבל זה לא מספיק, אם חיים פה צריך לחשוב גם על איך להיות יהודי בגולה." ממשיך ומחדד קובי "אנחנו ישראלים, והתרבות שלנו ישראלית-יהודית, זאת חיה אחרת לגמרי מהתרבות היהודית-אמריקאית"

אמריקה היא מכבש תרבותי, כדי להתקבל אתה בעצם מאבד משהו מעצמך

השיחה הזאת התקשרה לאחד המפגשים היותר מעניינים בכנס, שיחת בוקר עם הד"ר רות קלדרון, חוקרת תלמוד, אשת חינוך וחברת כנסת לשעבר ("יש עתיד"). רות גם בילתה מספר שנים בארה"ב עם משפחתה: "אמריקה היא מכבש תרבותי, כדי להתקבל אתה בעצם מאבד משהו מעצמך. אפילו כשזה דבר קטן כמו אימוץ מבטא אמריקאי. והילדים שלנו, יודעים בדיוק מה צריך כדי להתקבל…"

אז איך בכל זאת שומרים ומחזקים את הזהות הישראלית-אמריקאית של ילדנו? במתנות קטנות כמו ששר לנו רמי קליינשטיין בהופעה באותו הערב. בשפה העברית המדוברת בבית, במאכלים ובטעמים על שולחן ארוחת הערב ובלוח השנה עם החגים והמועדים החוזרים מדי שנה והטקסים הנלווים אליהם. כך נוצרים זכרונות והופכים לחלק ממי שאנחנו. רות קלדרון גם תגיע לאיזור סיאטל בינואר…

 מספרת מיה שקד, משתתפת במחזור השני של גוונים סיאטל, שהשתתפה בכנס בפעם הראשונה: אהבתי את דבריה של רות קלדרון שאמרה שכל דבר קטן בבית שקשור ליהדות/ישראליות בונה את זהות ילדינו. זה עודד אותי מאוד, כיוון שיש לי חשש גדול לעתיד ילדיי וילדיי כל הישראלים/יהודים שנבלעים בקהילה האמריקאית ומאבדים את זהותם. הכנס נתן לי תקווה גדולה, תקווה לקירוב ילדינו זה לזה, קירוב לישראל וליהדות ולשמירה על זהותם, שהיא גם זהותנו."

ואפרופו הדור הצעיר, שגדל או אפילו נולד בארה"ב, אופק ענבר, סטודנט ותושב רדמונד, עלה לנאום במליאה הכללית כנציג ארגון הסטודנטים משלנו. אופק דיבר בביטחון וברהיטות מול קהל של אלפים, וסיפר על חוויותיו בקמפוס אוניברסיטת וושינגטון, שם נתקל בפעילות אנטי ישראלית מאורגנת. "חשתי שהמתקפה על ישראל היא מתקפה אישית עלי" שיתף אופק וסיפר איך פעילות משלנו מעניקה לו תחושת שייכות ותמיכה בישראל. ישבתי מול אמו של אופק, אילנית, בשולחן של נשים ישראליות מסיאטל וכולנו התפוצצנו מגאווה.

במרכז: עינת שרוף בפעולה, משמאל למעלה: BuyForGood, אופק ענבר נואם, משמאל למטה: נורית וקובי גילון עם שירלי, מיה, הגר ושרי מסיאטל, מימין למטה: בנות סיאטל על רחבת הריקודים

בנוסף לפאנלים ולדיונים, פגשנו גם כמה ארגונים ומיזמים ישראלים מרגשים.  BuyForGoodהוא מיזם חברתי שמאפשר לעמותות ישראליות עם מרכזי תעסוקה שיקומיים לבעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות למכור את המוצרים שלהם ישירות ללקוחות בכל העולם. מחפשים מתנה מקורית לחג? רכישה במיזם מהווה תרומה ותמיכה בעשרות עמותות חשובות.

נפגשנו גם עם דוד קורן, מנכ"ל ארגון ער"ן לעזרה ראשונה נפשית. מתנדבי ער"ן מעניקים אוזן קשבת ומצילים נפשות מסביב לשעון. כרגע חסרים לער"ן מתנדבים רבים לשעות הלילה הקריטיות, שהן בעצם שעות היום כאן בארה"ב. דוד העלה רעיון מענין, מתנדבים בצפון אמריקה יתנו מענה בעברית לשיחות הלילה בישראל. אין צורך בידע מוקדם כדי להתנדב, קורס הדרכה מקיף ינתן למעוניינים.

הקסם שקורה בכנס פעם בשנה, קורה כל הזמן, כאן בסיאטל ובקהילות ישראליות אחרות ברחבי ארצות הברית. החוויות האישיות, ההשראה והחיבורים שנוצרים בתוכניות IAC כמו גוונים, איתנים, שעות הסיפור של קשת וערבי שישי ישראלי ושאר ארועי החגים והתרבות, כל אלו הם הזדמנויות שמצמיחות, מפרות ומחזקות את הקהילה המקומית שלנו.

מסכמת שני ארליך יעקבסון, מנטורית בתוכנית איתנים, תוכנית פרוייקטים חוויתית לקירוב בני נוער לישראל דרך חדשנות ויזמות, שהשתתפה בכנס בפעם הראשונה: "המפגש עם אישים מובילים ומכובדים בתחומי הפוליטיקה, אקדמיה, תרבות עיתונות וכו׳ היה חוויה מרעננת, מרגשת ומעצימה. תודה לארגון ה- IAC שמאפשר במה לאחדות, פירגון ותחושת גאווה ישראלית!"

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

1 + 4 =