קדחת

sale_bag

רטט של התרגשות וציפייה Photo by Pixabay

עונת החורף היא גם עונת המחלות והוירוסים. מחלה אחת שעדיין אין לה חיסון ואפילו לא תרופה בשלבי מחקר, תוקפת מקומיים רבים ומגיעה לשיאה בהתפרצות קטלנית בסוף השבוע האחרון של חודש נובמבר. ההתפרצות היא כה קשה ומפורסמת עד כי בדומה למגיפות הדבר של ימי הביניים, אף זכתה לשם מיוחד: "יום שישי השחור".

גם אלו ביננו בעלי כוח רצון חזק ומערכת חיסון איתנה במיוחד נופלים שדודים מול מתקפה משולבת של פרסומות, הנחות ויצר האדם, שכידוע תאב שופינג מנעוריו. הכל מתחיל בעלונים מבריקים וצבעוניים הנוחתים בתיבת הדואר והדוא"ל ומכריזים על הנחות מטורפות. עצם המראה של מחיר ועליו איקס גדול ומחיר חדש או המילה "סייל" מעבירים בנו רטט של התרגשות, ואנו מתחילים לשקול ברצינות רכישה של מוצרים שאין לנו כל צורך בהם ושעד לפני רגע אף לא ידענו על קיומם.

למשל, פעמון אלקטרוני לדלת, שהוא גם מצלמה שמתחברת לטלפון ודרכה ניתן לבדוק מי עומד מאחורי הדלת. המצאה משוכללת מאין כמותה רק שברוב הדלתות שאני מכירה הפיצ'ר הזה כבר קיים עשרות שנים ונקרא עינית. או מטען סופר מהיר שיטעין כל טאבלט וטלפון בצ'יק צ'ק. המטען עצמו צריך להתחבר לחשמל במשך שעתיים כדי לצבור כוחות אבל אחר כך, שיא המהירות.

חנות שמתמחה בז'אנר הקניות מסוג "לא התכוונתי לקנות בכלל" היא קוסטקו. יש משהו בפסיכולוגיה של חנות הסיטונאות הזאת שמשפיע על המוח שלנו. אווירת המחסן הענקי משדרת מחיר זול ואטרקטיבי, האורות הבוהקים וערימות הסחורה המבריקה קוראות לנו "קנו!", "זה כדאי…". וכך אנו מתענינים במכונת אספרסו משוכללת (אני שותה רק נס) ובאמת הטלוויזיה משנה שעברה כבר מיושנת וקטנה (שבעים אינץ' זה החמישים החדש). ומכאן קצרה הדרך לאוהל של 10 אנשים (יש לנו שני ילדים) וצמיד יהלומים (בהנחה של 1000$!) ואנו באנו בכלל לקנות נייר טואלט ובננות (1.35$ לאשכול).

אגב, קוסטקו חדש ונוצץ נפתח במחוזותינו. מדובר בחנות מתעתעת שכן היא נראית בדיוק אותו דבר כמו הסניף הישן והמוכר, עם הבדלים קטנים במיקום המוצרים והמקררים. ההרגשה הכללית היא של עכבר מעבדה המתרוצץ חסר אונים במבוך ומחפש מי הזיז את הגבינה שלו. רמז, מקרר החלב והביצים נמצא מעבר לפינה. ואל תשכחו להצטייד במעיל. בקוסטקו, למי שלא מכיר, נכנסים ממש לתוך המקרר שהוא בעצם חדר בטפרטורה ארקטית וכבר קרו מקרים של קונים שקפאו כי התלבטו קצת אם לקנות ביצים אורגניות או רגילות.

גם אם זרקנו את העלונים לפח עדיין אנו חשופים לפגיעתו של אפקט העדר. אם כולם קונים, זה בטח שווה וגם אני רוצה כזה… זכורני טיול באנגליה בו שוטטנו ברוגע במדרחוב של עיר קטנה וציורית. ליד אחת החנויות נוצר תור נרגש של נשים שהמתינו בקוצר רוח לפתיחתה של חנות שהתקשטה בשלט "סייל" ענקי. בלי לחשוב יותר מדי התיצבתי בסוף התור וזרמתי פנימה עם פתיחת הדלתות. בהנחה שמאתיים אנגליות טרנדיות לא טועות ומדובר בדיל שווה, חטפתי מכל הבא ליד, כולל ידיים של נשים אחרות. יצאתי מהחנות מסוחררת מתחושת ניצחון ובשכרון חושים. מיותר לציין שלא לבשתי כלום מכל אותן רכישות אך המחיר היה מצוין וחסכתי המון, אחרי הכל זה היה בסייל.

Hagit Galatzer

Hagit Galatzer

חגית גלצר, עורכת וכותבת ראשית בסיאטלון, במקור מושבניקית מנווה-מבטח והיום מתגוררת באיזור סיאטל. עובדת במשרה תובענית אך מתגמלת שנקראת "בעל ושני ילדים" ובשעות המועטות שנותרו גם בהי-טק. מנסה לשמור על כושר אך מבלה את מרבית היום על כיסאות שונים. אוהבת לקרוא וגם לאכול אוכל בריא וטעים, בעיקר כשמישהו אחר מכין ומסדר אח"כ את המטבח.
Hagit Galatzer

Latest posts by Hagit Galatzer (see all)

One comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

− 1 = 2